"ומה אם לעולם לא אקים משפחה ובית, ולא יהיו חתונה, חבר ויחסי מין עם בני המין השני, כי הצלקת יותר מדי כואבת, יותר מדי שם, במרכז?"

בעקבות פרסום ספרה הראשון של ליהי, פונה אליה ניצה ומבקשת ממנה לספר לעולם את סיפורה הקשה, כי אי אפשר לשתוק עוד. בספר דיאלוגים על שפת היםנגלה אט-אט סיפור כואב של עיוורון, חוסר קבלה, קושי וכאב, ובעיקר – סיפור ההשלכות ארוכות הטווח של התעללות מינית. הספר מגולל מסע משותף של ליהי ושל ניצה, שבמהלכו מתגלה האופי האנושי, לטוב ולרע.  

דיאלוגים על שפת הים הוא סיפרה השני של ליהי קנדר. הספר הראשון, "פרח ושמו סיגל', עוסק בפתיחת תיק האימוץ שלה. ליהי היא רפלקסולוגית, למדה שבע שנים לימודי רפואה משלימה.