תופעת החייאת השפה העברית היא מקרה ייחודי שמעולם לא קרה במקום אחר בעולם. לשון כתב, ששימשה רק לתפילות (ולא תמיד המתפללים הבינו את משמעות המילים) הפכה להיות לשון חיה, בשימוש מלא ולכל הצרכים. על החייאת השפה העברית (החל מ־1880 בערך) ומה שקרה אחר כך:  

מדוע העברית הצליחה, בניגוד לאכדית, ארמית ואשורית, שנכחדו? 

• להט – חלום רומנטי להגיע לארץ ישראל ולדבר בשפת הקודש. זריקה של הגלות, כולל היידיש ושפת המולדת. 
• דווקא עברית, כי זוהי תשתית קפואה משותפת לכל העולים (עם מסורת מהבית) מכל הארצות. זהו הבסיס המשותף. היידיש נכתבת באותיות עבריות, דבר שהקל על חלק מהעולים. 
• העברית היא שפה ולדנית (שבקלות יולדת, יצרנית). קל מאוד להכניס מילים לתבניות (שורש ומשקל), להרחיב משמעויות ולחדש הטיות. למשל: חשמל – התחשמל, חִשְמל וכד'. 

נושאי הדגל של השפה העברית היו הסתדרות המורים (שנקראו תחילה מִסְדָרָה) – בשנת 1903. 

היו בתי ספר שלימדו רק בעברית (הגימנסיה העברית בירושלים, גימנסיה הרצליה בתל־אביב ובית הספר הריאלי העברי בחיפה) – לכל מילה שימושית שבה נוצר צורך (למשל: סרגל) הם אצו רצו לאליעזר בן יהודה, כדי שיעזור להם. משוררים וסופרים (כגון ביאליק) השתתפו אף הם בהעלאת רעיונות למילים חדשות.  

מאז ועד היום, בקפיצה ענקית בזמן, מה קרה לעברית?  

העברית החדשה היא שפה משתנה, כמו כל שפה חיה אחרת. וזה בסדר. מה שלא בסדר הוא הזלזול בשפה. אף אחד לא מצפה שידברו היום בשפה ארכאית (אף שיש לה קסם משלה), אבל מצפים שידברו בשפה עברית מודרנית תקנית ללא שגיאות.  

'אני ילך' פשוט לא הולך. ולא קיים מוצר שעולה 'שלוש שקלים'. ומה פתאום 'עכשיו תורי להתחבות'? 

לא ארחיב בדוגמאות של שיבושי לשון נפוצים ובוטים.  

דיבור שגוי כזה נעשה בלי שהדובר מרגיש שהוא שוגה. לא היה נורא לוּ זה היה נעשה בכוונה, בהומור, מרצון להשתעשע קצת עם השפה. גם לא נורא אם חברים מדברים זה עם זה בשפה לא תקנית. אבל ברגע שהדובר לא מודע לשגיאותיו, וגם לא אכפת לו אם הוא מדבר נכון או לא, הדרך לאיבוד השפה נמצאת במדרון תלול.  

מדוע, כשאנו לומדים שפה זרה, אנו מקפידים לדבר בה נכון? למה לפעמים עולים חדשים מדברים עברית טובה יותר מאשר צברים?  

למה חשוב לדבר ולכתוב בעברית תקנית? 

זה כמו לשאול: מדוע חשוב ללבוש בגדים מתאימים לאירוע (חליפה בטקס חשוב, בגד ים בפיקניק בברֵכה)? מדוע חשוב להיות מנומסים?  

מדוע חשוב לדבר עברית תקנית? 

השפה של האדם משייכת אותו למעמד המשכיל. או לא. דובר העברית השגויה ידבר כך גם בריאיון עבודה, בשיחה עם מורים, בקריינות ברדיו או בטלוויזיה ובטקסטים בכתב. 

כמו בכל שפה, גם בעברית נוצרה שפת דיבור, השונה משפת הכתב. אותם דוברים שלא מודעים לשגיאות של עצמם יכתבו באותן שגיאות שבהן הם מדברים.  

ולסיום – מדוע חשוב לדבר עברית תקנית? 

מתוך כבוד למחדשי השפה העברית, לציונים שסללו לנו את הדרך, לתרבות ולמסורת שלנו, כדי שלא נלך לאיבוד.