פרסומות של פעם
מאת אליעזר בן יהודה.Original uploader was תמרה at he.wikipedia – Transferred from he.wikipedia; transferred to Commons by User:Geagea using CommonsHelper.(Original text : סרקתי), נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=12813672
היום בחרתי להראות לכם מודעות שפורסמו בעיתונות העברית בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20, כאשר התעקשו לדבר ולכתוב עברית בארץ ישראל. עדיין לא היו בידיהם מספיק מילים, עדיין לא נקבעו כללים לשוניים לנכון ולא נכון. עדיין לא קמו ה'ועד ללשון העברית' וה'אקדמיה ללשון העברית'. היות שכך – לא נותרה למפרסמי המודעות ברירה אלא לאלתר כמיטב יכולתם.
מודעות לעיתון "הצבי" נמכרו בחצי גרוש בעד שורה קטנה, והינה כמה דוגמאות לתוצאה החיננית:
רופאת שיניים, אדלה סוסינסקי גמרה חוק לימודיה בברלין. פתחה בית מרפא שנים. עושה שנים תותבות; שנים חדשות על שרשי השנים הטבעיות; כותרות. ממלאה שנים רעועות (פלומבירין). מנקה שנים טבעיות. עם עצם המלאכה וגם כלי המלאכה לפי ההמצאות האחרונות של המדע. עונה לדורשיה בכל יום משעה שמונה עד הצהרים ומשעה שתים עד שש בערב. מעונה בשכונת נחלת שבעה.
Garten Restaurant גן מסעדה רחוקה רק ב' דקים מתחנת מסלת הברזל. הקהל הנכבד מתבקש לבא למסעדתי הטובה, שבה ימצא כל מיני בירה (קרים כגליד) וכל מיני יין, מהמושבות הגרמניות ומהמושבות העבריות. הקהל ימצא באולמי גם שולחנים למשחק כדורים. יום יום אחר הצהרים ובערב גינה. גאורג קלרס Georg Kellers
אני החתום מטה למדתי בפאריז המצאה חדשה לתקן נעלי רגלים וכל מיני עורות מטולאים על ידי הדבקת מטלית על הנקב בלי תפירה בכלל, כי אם באבק קל אשר לא יהיה ניכר מאומה. והדבק הזה מחזיק ברב כוח אשר לא יפרד ולא יבול גם באש, גם במים. ההמצאה הנפלאה הזאת עשתה רושם גדול ותהי לנס בכל מדינות צרפת ובריטניא.
משחרי ימצאוני בחנותי נגד חצר חזקה ר' חיים זלמן רבלין.
חיים צבי, סנדלר מבריסק.
הבאתי מחדש מבית-חרושת-המעשה בארץ אשכנז, מין אבק אינזעקט (אינזעקטין פולווער) להמית זבובים ופרעושים ופשפשים (וואנצען ג'נג'אס) ממין היותר מובחר. והנני מוכן למכור את האבק הזה בזול מאוד, והנני בטוח כי כל אשר יקנה ממין הזה יוכל לישון במנוחה.
חנותי ברחוב היהודים סמוך לחורבת ר"י החסיד.
אברהם יחזקאל בלום.
אל הצעירים ואל הצעירות!
מי החפץ להשתלם בלשון הקודש בדיבור ובכתב ייטיב לבוא אל ביתי אשר בהשכונה "עזרת ישראל". ואני נכון ללמד שעה יום יום בביתי או בבית התלמיד במחיר עשרים פרנק לחודש, ואם תקצר יד האחד לשלם את הסך הזה, הנני לקבל עד ארבעה תלמידים ויתן כל אחד את חלקו ולי לא יגרע מן העשרים. אמנם יש המוכרים סחורתם בחצי המחיר הזה. ימצאו המה קוניהם ואני אמצא את קוני. אין לי כל חפץ להתחרות ולהזיק להם, לא אוכל להקלות ערך תורתי.
ישראל הלוי טרר