זה שאנחנו לא רואים אותם לא אומר שהם לא קיימים!

על הסימונים הסודיים בוורד / חלק א'

מעמקי הים

רובנו כותבים ב־word, ואיננו מודעים לכך שבהיסח הדעת אנחנו מוסיפים סימנים רבים, שלפעמים אחראים להתנהגות מוזרה של המסמך.

מכירים את הכולסטרול הטוב ואת הכולסטרול הרע? כך גם הסימנים הסמויים – חלקם הכרחיים וחלקם… ממש לא.

בהמשך אפרט על הסימנים הסמויים הטובים והרעים, אבל לפני כן אני רוצה להזכיר לכל הכותבים שמתכננים לפרסם את כתביהם כספר: עמוד של וורד אינו זהה לעמוד של ספר!

לְמה הכוונה?

כאשר אנחנו מגיעים לראש פרק חדש לקראת סוף העמוד, רבים מאיתנו לוחצים כמה פעמים על מקש enter כדי להוריד את הכותרת כמה שורות, עד שהיא מגיעה לתחילת העמוד הבא.

מה הבעיה עם זה?

ראשית, הספר יעבור עריכה ספרותית ו/או לשונית, שבמהלכה יתווספו לטקסט מילים או יוסרו מילים. אחרי העריכה ייתכן שהכותרת ממילא תגיע לתחילת העמוד הבא. אם עשינו הרבה רווחי שורה, נגלה פתאום שהכותרת נמצאת באמצע העמוד הבא, ומעליה ריק.

שנית, גודל עמוד בספר אינו זהה לגודל עמוד של וורד – השוליים שונים, אולי גודל האותיות שונה. היות שכך, אין לנו שום דרך לדעת היכן תימצא הכותרת בסוף.

לכן, עלינו להתמקד בכתיבה בלבד, ולהשאיר את עניין העיצוב למומחים.

המומחים הם כמובן מעצבי המסמכים שמעבירים את הקובץ לפורמט של ספר.

מה הקשר לסימנים הסמויים?

כאשר אני עורכת מסמך של word, אני מפעילה כפתור קסם קטן שנמצא בסרגל העליון. הוא נראה ככה:

צילומי מסך להדגמה

זו הדרך שלי לראות את כל הסימונים הסמויים. למשל בפוסט הזה שאני כותבת:

צילומי מסך להדגמה

הסימון המוקף באדום מעיד על מעבר פסקה (מקש enter).

הנקודות בין מילה למילה מעידות על רווח בין המילים (מקש space).

כאשר אנחנו כותבים, מעברי השורות נעשים אוטומטית. עלינו כמובן ליזום הפרדה בין המילים (מקש space), ומעבר לפסקה חדשה (מקש enter). כלומר: אלו סימנים סמויים טובים.

אם נשכח לעשות רווח בין מילה למילה, המילים יתחברו ונראה זאת מייד, אבל מה יקרה אם נעשה יותר מרווח אחד? לפעמים כותבים מגזימים בלחיצה על מקש הרווח, והתוצאה נראית ככה:

צילומי מסך להדגמה

כדי לקבל טקסט אחיד ואסתטי, הרווח בין המילים חייב להיות אחיד – רווח אחד בלבד. כאשר אני עורכת במצב של הצגת כל הסימנים הסמויים, אני רואה את הרווחים המיותרים ומוחקת אותם.

כאשר אנשים מריצים כותרות קדימה, זה נראה כך:

צילומי מסך להדגמה

מזהים את סימוני מעבר השורה?

אם לא נמחק אותם, הם ילוו את הכותרת הזו לכל מקום, גם אם היא כבר איננה במקום מתאים, בגלל שינויי עריכה או בגלל עיצוב המסמך לספר.

עכשיו ברור מדוע לא נכון ללחוץ על enter למעברי שורות רבים, אבל מה אם אנחנו רוצים להתחיל פרק חדש בעמוד חדש?

גם לכך יש פתרון: לוחצים בו־זמנית על ctrl ועל enter, והנה עברנו לשורה חדשה בתחילת העמוד הבא.

כך זה נראה:

צילומי מסך להדגמה

המוקף בעיגול הוא סימון סמוי המעיד על מעבר מכוון לעמוד הבא. במקרה כזה, בזמן העריכה אני מבינה שזאת הייתה הכוונה, ולא מוחקת את הסימון הסמוי הטוב.

לפעמים כותבים רוצים לעבור לפסקה חדשה, ובמקום ללחוץ על enter הם לוחצים פעמים רבות על מקש הרווח.

כך זה נראה:

צילומי מסך להדגמה

אלו כמובן סימנים סמויים רעים.

סימן סמוי נוסף הוא הסימן של tab, שמטרתו להזיח קדימה משפט או קטע מסוים (דוגמה לסימן סמוי tab מופיעה בסוף הפוסט). יש כותבים שחוסכים לעצמם לחיצות רבות על מקש הרווח (שכבר הבנתם שהן מיותרות), ולוחצים כמה פעמים על המקש tab, במקום ללחוץ על enter.

כך זה נראה:

צילומי מסך להדגמה

הסימן הסמוי של tab הוא החיצים המוקפים באדום.

סיכום:

הסימנים הסמויים שהצגתי בפוסט זה הם:

            מעבר שורה (enter)

            מעבר עמוד (ctrl + enter)

            רווח בין מילים (space)

            הזחת הטקסט פנימה (tab)

כך נראים סימני ההזחה הנ"ל:

צילומי מסך להדגמה

כל הסימנים האלה, אם נעשים כראוי, הם סימנים סמויים טובים, אבל אם מגזימים בהם ומשתמשים בהם לא במקומות המתאימים, הם הופכים לסימנים סמויים רעים שדינם מחיקה.

איך אומרת מלכת הלבבות באליס בארץ הפלאות?

"Off with their heads!"

ובתרגום:

"עִרְפוּ את ראשם!"

שימו לב! בגרסאות שונות של אופיס, גם אחרי עדכונים, יכולים להיות שינויים במיקום ואפילו בשם של הכלים המתוארים. לכן, ייתכן שהמוצג על המחשב שלכם ייראה שונה מצילומי המסך בפוסט. השתמשו ב"עזרה" כדי לאתר את מיקום ההגדרה בגרסה שלכם. כאשר אתייחס ליכולות החדשות בגרסת 365 של אופיס אציין זאת, כדי לחסוך למי שעובד עם גרסאות קודמות חיפוש לשווא.

מה דעתך על הפוסט הזה? מועיל?

האם נתקלת בבעיות בזמן הכתיבה שממררות לך את החיים? אשמח לקרוא על כך, ולהשיב בפוסטים הבאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  אולי יעניין אותך גם

   לשירותי עריכה לשונית, עריכה ספרותית או עריכה אקדמאית 

דילוג לתוכן