עריכה לשונית וספרותית איננה פעולה טכנית, אלא פעולה יצירתית המשלבת ידע, מיומנות, רגישות, שיקול דעת וקבלת החלטות. מטרת הבלוג על כתיבה ושאר בני דודים היא לתת לכותבים באשר הם את נקודת מבטו של העורך שמקבל את עבודתם, ולסייע להם להבין את השותפות, שהיא מהות העריכה.
אם אתם סופרים ותיקים או מתחילים, כותבים בלוגים או כותבים מאמרים אקדמיים – זכרו שהצוות המופלא כותב־עורך הוא הרכב מנצח!
מלבד השליטה ברזי העריכה והשפה, עריכה לשונית דורשת מגוון של פעולות ושל כישורים תומכים, למשל: מיומנויות מחשב ספציפיות לעריכה, הפעלת שיקול דעת (ידי אינה קלה על ה־delete במקלדת) ויישום כללי APA בכתיבה אקדמית. בעריכת יצירה ספרותית אני עוסקת בבבת עינם של הסופרים, רבים מדמים את תהליך היצירה לחֶבְלֵי לידה. כדי לערוך תינוק אהוב אני נדרשת להסתכל עליו בעין של הסופרים־ההורים, וליצור אמון שהצעותיי באות לחזק ולשפר את הרך הנולד לקראת הצגתו לעולם, ולא לבקר אותו.
בעת עריכה לשונית וספרותית אני מנצחת על מכלול של תהליכים שונים הקשורים לכתיבה. גם אם מגיע אליי טקסט שהוא קָקוֹפוֹנְיָה מילולית, אני יוצרת בו סדר ותיאום לקבלת נחל זורם של מילים המתחברות למשמעות, לרעיון, לאמירה. אני רואה הן את היער והן את העצים. בעת העריכה יש תנועה תמידית בין "Zoom In" ל־"Zoom Out" כדי לוודא את שלמות הטקסט.
ראיתם את הסדרה "גמביט המלכה"?
הסדרה מבוססת על ספר מאת וולטר טוויס משנת 1983.
אני לא מתיימרת להיות גאונה כמו הדמות של אליזבת' (בת') הרמון, אבל משהו אחד בסדרה הזכיר לי את עצמי – כשאני רואה טקסט משובש, איכשהו המילים זזות ומסתדרות לי בראש, כמו כלי השחמט שבת' מדמיינת על התקרה.
גם לי אישית יש ערך מוסף מהשותפות. כל עבודת עריכה מזמנת לי כר נרחב לתחושות, להגיגים, לרעיונות ולתובנות. אני לומדת נושאים חדשים בעת עריכה עיונית, ונהנית להיכנס לעולם של דמיון ביצירה ספרותית. עריכת טקסטים כאלה גם מאפשרת לי להתוודע לשיטות עבודה של סופרים.
מרתק!
טקסטים מסוימים (לאו דווקא ספרותיים) מציפים בי תחושות, כאשר הם מתחברים לחיים שלי – "גם אני יכולה" (בעקבות פוסט על שיווק עסקי), "גם אני צריכה" (בעקבות פוסט על תזונה בריאה), "איזה כיף ללמוד משהו חדש!" (מי זוכה בעבודתו להיחשף לתכנים רבים ומגוונים כל כך?), התפעמות מיופיו של טקסט (סיפור רב־רבדים) ולפעמים גם רתיעה מתוכנו (למשל, אם נודפת ממנו גזענות).
כל מי שכותב רוצה לגעת בקורא, לגרום לו להרגיש או לפעול, לא להישאר אדיש. לשם כך, הרעיון והמסר חייבים להיות חדים וברורים. לפעמים הכותבים נמצאים עמוק כל כך בתוך הכתיבה שלהם שאינם יכולים להסתכל עליה בעיניים של הקוראים. אני, העורכת, מייצגת את הקוראים ומשקפת את נקודת מבטם.
בבלוג על כתיבה ושאר בני דודים אני שואפת לרגש, להניע לפעולה, ללמד דברים חדשים. הבלוג מיועד לכותבים – סופרים, בלוגרים ואחרים – לא לעמיתיי למקצוע. על כן הוא יתמקד במה שאתם יוצרים.
בקטגוריה "הצצה אל מאחורי הקלעים של עריכה לשונית וספרותית" אני מספרת על כל אותם הגיגים, תובנות ורגשות שאני חווה בעבודתי – בעת עבודת העריכה טרם הפרסום, ולעיתים גם עבור יצירות שכבר פורסמו – ומתוכם תוכלו לכוון את כתיבתכם בדיוק רב יותר, כדי להגיע לקוראים שלכם.
הקטגוריה "טיפים לסופר המתחיל" מיועדת בעיקר לטקסטים ספרותיים. מניסיוני הרב בעריכה ספרותית, אני מציגה סוגיות שונות שהבנתן עשויה להעלות את רמת היצירה שלכם.
בקטגוריה "השפה העברית" אני מתייחסת לטעויות לשון נפוצות שבהן אני נתקלת שוב ושוב בעבודתי. אין בכוונתי ללמד לשון עברית, אלא להתייחס להיבטים מעשיים של השפה שבאים לידי ביטוי בכתיבה. כדאי להיות מודעים להם. בקטגוריה זו אני גם מתייחסת להיבטים נוספים של שפות בכלל, והעברית בפרט.
את פוסטים בקטגוריה "על כתיבה, על קריאה ועל המכונה שביניהן" כותבת אחותי, מומחית מספר אחת באפשרויות הרבות של Word. היא מביאה טיפים בנושאים טכניים, שיוכלו להקל עלינו (כן, גם אני לומדת) בעת הכתיבה, ויאפשרו לנו להתעמק בתוכן ולא להתעסק בהתנהגות טכנית לא מובנת של Word.
ומה עם הקריאה? היא שם תמיד!
מה דעתך? טכניקה או יצירתיות?
