על הריק הטוב בטקסט שלנו / חלק א'

בפוסט שפה – של העם או של מגדל השן האקדמי? נורית סיפרה לכם שעברית שגויה מעידה עליכם, ולא לטובה. אני אספר לכם שגם אם העברית תקינה, על המסמך שאתם יוצרים להיות קריא, מזמין והגיוני.

אתם מזניחים את החלק הזה?

מעיד עליכם, ולא לטובה.

עם קצת מודעות וטיפול נכון מראש, לא תצטרכו לדאוג יותר. אתם תשקיעו פחות זמן ביצירה של טקסט קריא, ועל הדרך תמנעו בושות.

כפי שכתוב בפוסט גם אתם צועקים על המחשב שלכם? אתמקד באופן שבו תוכנות העומדות לרשותנו יעבדו בשבילנו ולא אנחנו בשבילן.

הפעם אספר על ריווח בטקסט שלנו.

לוורד כלים רבים שמטרתם לסייע לנו להציג את הטקסט שלנו באופן איכותי. הם מאפשרים לנו לכתוב, לערוך, לשנות, למחוק ולהזיז – ותמיד הטקסט יהיה נוח לקריאה. אם נשכיל לנצל את האפשרויות, נגלה שוורד עובד עבורנו, לא אנחנו עבורו. נרוויח טקסט שכיף לקרוא אותו, וגם יהיה לנו יותר זמן להתעמק בתכנים.

לפניכם כמה עקרונות שכדאי לנו להקפיד עליהם:

ריווח בין שורות, בין פסקאות, בין פרקים. הריק עוזר לעין להתמקד, למוח להתרכז.

מעברי עמוד הגיוניים, שלא יפגעו ברצף הקריאה.

היררכיה ויזואלית של כותרות, פרקים ותתי פרקים, כדי לאפשר לקורא לעקוב בקלות אחר רצף התוכן (רלוונטי בעיקר לטקסטים עיוניים או אקדמיים, ארוכים יחסית).

שימוש בסגנונות למטרות שונות, למשל: טקסט, ציטוט או כותרות הפרקים. בעזרת סגנונות נבטיח אחידות ויזואלית, נחסוך בהגדרות פרטניות לאורך המסמך, ובמידת הצורך אפשר אף לבצע שינוי גורף למסמך כולו במקום אחד.

לבסוף, גם אם המסמך מתנהג לא כמצופה – משאיר רווחים מוזרים, מתעלם מהגדרות שעשינו – נוכל לבדוק בקלות מה גורם לכך בעזרת כפתור אחד המציג לנו סימנים נסתרים (הרחבה על כך בפוסט זה שאנחנו לא רואים אותם, לא אומר שהם לא קיימים!).

אלה העיקריים שמטרתם אוטומציה של קריאוּת.

יש עוד.

עם הזמן אסקור את רובם.