כרעם ביום בהיר

מה מפתיע בכך שסיים להדיח כלים ובא להצטרף לאשתו בסלון?

סופרים מתחילים רבים משתמשים במילים אלה כדי לתאר תפנית בעלילה או משהו חדש שקורה בסיפור: שינוי בתפאורה, שינוי בדמויות הפועלות או שינוי במצב הרוח.

באחד הספרים שערכתי (150 עמודים לערך) הופיעה המילה "פתאום" 58 פעמים, והמילה "לפתע" – 150 פעמים. זוהי דרך קלה ועצלנית להכניס תפניות בעלילה, ולהימנע מתיאורים של פעולות, של רגשות או של הקשרים. פשוט דוחפים את המילה "לפתע", והרי זה קסם – הכול ברור עכשיו.

רק שלא ממש.

לפעמים, זוהי דרך לגרום לקורא להרגיש משהו שטקסט מוקפד ומדויק אמור לעשות, ולא המילים המסוימות האלה.

כקוראים, הנאת הקריאה נובעת מתחושות שהסיפור מעורר בנו, מהבנת ההתרחשויות ומניתוחן, גם ממה שנרמז בין השורות. כאשר מתנוססת מולנו המילה "פתאום" אנו נדרכים, מכינים את עצמנו למשהו מפתיע, לטוויסט בעלילה, לשינוי פתאומי ברגשות הגיבור, ואז… אכזבה.

בסך הכול חיים נכנס לחדר.

למה זה פתאומי? מה מיוחד פה? הקורא מצפה לגלות שחיים שופע השיער נכנס לסלון קירח, שהוא נכנס לסלון ונופל מת, שהוא נכנס עם גרזן בידו ומאיים על רינה. זה מפתיע. אבל סתם נכנס ויושב לצידה על הספה?