מקצה שיפורים

בעריכה ספרותית אני נוהגת לקרוא פעמיים את הספר שאני עורכת.

בקריאה הראשונה, אני מתקנת את הבעיות הגדולות, הבולטות, אלה שמפריעות להעריך את איכות היצירה. פעמים רבות הסיפור מצוין, אבל מכיל הרבה טעויות שממסכות על הפנינה שחבויה בו – חוסר אחידות בזמנים, ריבוי הסברי יתר, חזרות מיותרות, חלקי עלילה או דמויות שלא תורמים לקידום הסיפור ולעיתים נמוגים בלי שהתחברו, טעויות כתיב וסגנון ועוד ועוד (על חלק מהטעויות מורחב בפוסטים אחרים בקטגוריה טיפים לסופר המתחיל).

כל התיקונים מוסברים בהערות בצד, ונעשים במצב של "מעקב אחר שינויים", כדי שהסופר יראה את השינויים ויבין מדוע הם נעשו. הסופר עובר על הספר לאחר העריכה הראשונית, בודק את השינויים, מציע שינויים אחרים, ולבסוף אני בודקת ויוצרת קובץ נקי מ"קשקושי עריכה".

אני מנסה לראות גם את העצים וגם את היער. לאחר שלב זה הסיפור מדויק יותר, איכותי יותר.

במהלך הקריאה הראשונית ו"ניקוי" הספר מהבעיות העיקריות שבו, אני מזהה נקודות נוספות, שטיפול בהן ישפרו. להזכירכם, אני, העורכת הספרותית, לא זו שכותבת את הסיפור. תפקידי לתקן ככל האפשר טקסט קיים, ולייעץ כיצד לשפר אותו.

כאן מגיע התפקיד של הסופר.

הוא זה שצריך לבצע את השיפורים, כדי להשביח את ספרו. כמובן, הוא יכול להחליט שאינו מעוניין לבצע שינויים נוספים. זה קורה, וחבל. לשמחתי, רוב הסופרים מודים על ההזדמנות לשדרג את הסיפור שלהם, ועל ההכוונה כיצד לעשות זאת.

לאחר עריכה ראשונית זו, עצתי לסופרים היא לתת לספר לנוח קצת במגירה, כמו בצק שמניחים לו לתפוח. כדאי לתפוס ממנו מרחק לזמן מה, ורק אז לקרוא אותו שוב בצורתו הנקייה (ללא כל ההערות והתיקונים), בעיניים של מי שאף פעם לא קרא את הסיפור (כמעט). ממרחק הזמן ומצויד בתובנות שאני שיקפתי לו, הוא בוודאי יראה דברים חדשים ואחרים.

בפוסט זה אני מביאה דוגמה למכתב שמייצג את רוח המכתבים ששלחתי לסופרים לאורך השנים, לאחר קריאת עריכה ראשונה של ספרם. מובן שביצעתי שינויים, כדי לא להסגיר את הספרים ואת הסופרים.

לפעמים הצעות השיפור ארוכות ורבות (כמו במקרה זה), ולפעמים הן מעטות. מובן שסופרים שונים מקבלים מכתבים שונים, בהתאם לצורך. מספר ההצעות אינו מעיד על רמת הספר! אכן, סביר להניח שאם הספר ממש מצוין, ההערות יהיו מעטות; אך לפעמים דווקא ככל שהסיפור טוב יותר, יש סיכוי רב יותר לשפרו ולכן ההצעות יהיו רבות יותר.

הסופרים מחזירים אליי את הספר לאחר מקצה השיפורים, ואז אני עוברת לקריאת עריכה שנייה של הספר, ברציפות, מתחילתו ועד סופו. מטרת קריאה זו היא לבצע כוונון עדין (fine tuning).