"Iffley Mill on the Thames south of Oxford" by whatsthatpicture is marked wit CC PDM 1.0
אנחנו מתקרבים ל־4 ביולי, תאריך שכולם מכירים כיום העצמאות של ארצות הברית. פחות ידוע, שמציינים בתאריך זה את יום הולדתה של אליס, זו מארץ הפלאות.
4 ביולי 1862 נחשב התאריך שבו סיפר לואיס קרול לראשונה את הסיפור המפורסם לאליס לידל, שהייתה ההשראה לספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", ובעקבותיו – "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם".
קראתי את הספרים האלה עשרות פעמים – במקור ובתרגום, מוער ולא מוער, מלא ומקוצר… טוב, כבר הבנתם שאני ממש אוהבת את כתביו של לואיס קרול. את כולם – על מדף הספרים שלי יש מקום כבוד לספר עב כרס של "כל כתבי", נוסף על כל ספר שלו בנפרד – אבל בפוסט זה אתייחס רק לשני סיפורי אליס.
לשאלה "איזה שעון תעדיף – שעון שמפגר בדקה מדי יום או שעון מקולקל?" לואיס קרול השיב: "ברור שעדיף שעון מקולקל. שעון שמפגר בדקה מדי יום יראה את השעה הנכונה רק אחת לשנתיים בערך, בעוד שהשעון המקולקל יראה את השעה הנכונה פעמיים ביום".
צחקתי כל כך כשקראתי את תשובתו, וממש התגלגלתי מצחוק מחוש ההומור שלו בהמשך, תשובתו לשאלה: "איך אפשר לדעת מתי מגיעה השעה של השעון המקולקל?" התשובה: "תחכה בסבלנות והשעה תגיע".
זוהי רק דוגמה אחת מני רבות לנקודת מבטו הייחודית של לואיס קרול, שם העט של צ'ארלס לוטוויג' דודג'סון. הייתי שמחה להבין איך המוח שלו פועל ולספוג מחשיבתו הייחודית, שבאה לידי ביטוי בכמה וכמה אופנים שידועים לי, ובוודאי באופנים רבים אחרים שנשגבים מבינתי.
האם מדובר בספרי ילדים?
כן, אם תרצו. אלו ספרי ילדים נהדרים ומשעשעים ביותר.
אבל לא רק.
את ספריו אלה של לואיס קרול אפשר להבין ברבדים רבים, החל מהתייחסות אליהם כאל ספר ילדים מהנה ותו לא, וכלה בהתעמקות במשמעויות עמוקות ונסתרות, שלא בטוח כלל שלכולן התכוון קרול.
כל אחד יכול ליהנות מהרובד שמדבר אליו, ולמצוא בין השורות משמעויות נסתרות בתחום עניינו, כמעט כמו הפרשנויות הרבות שיש לתנ"ך. כבר קראתי פירושים פיזיקליים וכימיים, שלפיהם יש משמעויות מדעיות נסתרות לתגליות שעדיין לא היו מוכרות בתקופת חייו של לואיס קרול!
דמיינו שאנחנו מגרילים פתק מתוך כובע, ועל כל פתק כתוב נושא שונה – מתמטיקה, מדע, לוגיקה, פילוסופיה, ביקורת ופרודיה, אלוזיות (בעברית: הֶרְמֵזִים, על כך בפוסט מהם הרמזים וכיצד הם משתלבים בשיח היומיומי ובספרות), פסיכולוגיה, הומור, בלשנות ועוד. עלינו למצוא ביצירות של לואיס קרול ייחוסים מרומזים (יותר או פחות) לנושא הכתוב על הפתק.
אנו נצליח לעשות זאת עבור כל אחד מהנושאים!
עבודות רבות נכתבו על ספריו של קרול בהקשרים שונים, ובוודאי עוד רבות ייכתבו. מצד אחד, כדאי ליהנות מיצירה ספרותית כפי שהיא, בלי לייבש אותה בניתוחים אקדמיים למיניהם; מצד אחר, הרי חלק מהנאת הקריאה היא לקרוא בין השורות. ובין השורות בספריו אלה של לואיס קרול נמצא הרבה כל כך, הרבה יותר מאשר הַפְּשָׁט.
הספרים האלה אינם אקראיים ושטותיים כפי שנדמה. זה מה שנפלא בהם כל כך. נוסף על החינניות שלהם, יש בהם שנינות ותחכום, והם מצחיקים; הבעיה היא שקשה לפעמים לקלוט את הפואנטה, שכן הם נכתבו במאה אחרת, במדינה אחרת ובשפה אחרת (ובוודאי הרבה הולך לאיבוד בתרגום). לכן, אחרי ההנאה האינטואיטיבית מהספרים, אני מציעה לקרוא את המהדורה המוערת. היא נפלאה! רק אחרי שקראתי את ההסברים שבצד הבנתי כמה פספסתי בקריאות קודמות. מי שיכול לקרוא באנגלית (Annotated Alice) יזכה ברבדים מרתקים נוספים.
למה אני אוהבת כל כך את הספרים האלה?
בגלל הנונסנס
אותי לא מצחיק הומור של עוגות קרם בפרצוף. אותי מצחיק הומור של שטויות ושל אבסורד, ולואיס קרול בהחלט מצליח להצחיק אותי שוב ושוב – מי אמר שבדיחה מצחיקה רק פעם אחת?
ז'אנר הנונסנס (בעברית: איגיון) הוא יצירה תקנית ומובנית, לכאורה, אך אין לה משמעות, היא אינה הגיונית ואין כל אפשרות לשפוט אותה באמצעים רציונליים. וזה מה שכיף!
אל לנו להתבלבל בין ספרי מדע בדיוני ובין נונסנס. בספרי פנטזיה העלילה דמיונית אומנם, אבל הגיונית לחלוטין במציאות של הסיפור. לעומת זאת, בסיפורי נונסנס אין כל היגיון, איך שלא תסתכלו על זה. בעיניי, חוסר ההיגיון הזה המנוסח במשפטים תקניים ורציניים – קורע!
דוגמה אחת מני רבות לנונסנס בספריו של לואיס קרול היא מסיבת התה ההזויה, והחידה של הכובען המטורף, שאין לה פתרון: "לָמה העורב דומה לשולחן כתיבה?" דוגמאות נוספות – התייחסותו של הכובען אל הזמן כאל "מישהו" ולא "משהו"; המרוץ במעגל שבו כולם מנצחים; המלכה שהתאמנה ב"להאמין ללא פחות משישה דברים לא הגיוניים עד לארוחת הבוקר" ועוד ועוד.
בעיניי זו הנאה צרופה, רק תנו לי ערמה של שטויות כאלה מדי יום, ואהיה המאושרת באדם.
למה אני אוהבת כל כך את הספרים האלה?
בגלל המדע
אני, כמדענית לשעבר (קצת עליי), מתחברת לספרים של לואיס קרול גם הודות לחיבור הזה שלו בין ספרות למדע. רבים הרימו גבה לשילוב המוזר (בעיניהם) בין היותי מדענית ובין אהבתי הרבה לספרות. אני בטוחה שלואיס קרול היה מבין אותי.
לואיס קרול השתולל עם חוקי הפיזיקה בסיפוריו, ושילב אותם בתוך הנונסנס שלו. הוא קרא עליהם תיגר, ושינה אותם כרצונו, לקבלת תיאורים הזויים ומשעשעים ביותר. דמות המדען הרציני וחמור הסבר הייתה מתהפכת בקברה.
כבר בהתחלה, כשאליס נופלת לבור, קרול מתאר מצבים בלתי אפשריים מבחינה פיזיקלית. בדוגמה נוספת, אליס והמלכה רצות הכי מהר שהן יכולות, כדי שיישארו במקום, וכדי להתקדם למקום כלשהו, עליהן לרוץ מהר פי שתיים ממהירותן המקסימלית (דבר שהוא בלתי אפשרי, כמובן).
אליס עוברת דרך המראה לעולם שהוא תמונת ראי לעולמנו, ותוהה אם החלב בצד החדש של המראה שונה, ואינו טוב לחתול. אם נתייחס לכך שמולקולות כימיות כיראליות (שהן תמונת ראי זו לזו) נבדלות ביניהן בתכונות מסוימות, תהייתה של אליס בהחלט מדעית. למשל: בעולם שמעבר למראה, לתפוזים יהיה ריח של לימון וללימונים יהיה ריח של תפוז, ובעולם שהוא תמונת ראי, הגוף שלנו לא יצליח לעכל סוכרים וחומצות אמינו שהם תמונת ראי של אלו שאנו מעכלים בעולמנו.
האם לואיס קרול היה מודע לכך? אין לדעת. תופעת הכיראליות היא תופעה פיזיקלית שהתגלתה שנים אחדות לפני צאת ספרו "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", ולכן אין סיבה לחשוב שלא היה מודע לכך, כמו לתופעות פיזיקליות רבות אחרות שאפשר למצוא בספריו.
למה אני אוהבת כל כך את הספרים האלה?
בגלל משחקי המילים
כפי שכתבתי בפוסט מה לי ולעריכה לשונית, אני אוהבת מילים ואוהבת לשחק איתן. בספריו של לואיס קרול משחקי מילים רבים. למשל, לאחר שבעלי חיים שונים נרטבים באגם הדמעות של אליס, העכבר אומר שהוא "ייבש אותם", ופוצח בהרצאה משמימה בהיסטוריה ('יבש' במשמעות 'משעמם'); דוגמה נוספת היא השיחה עם הצב־לא־צב (Mock Turtle) – הוא מספר שהזמן שהוא מקדיש לשיעורים פוחת מיום ליום, לכן הם נקראים כך (אליס מדברת על lessons, שיעורים, והצב־לא־צב מדבר על lessen, הפחתה);
משחקי מילים רבים אובדים בתרגום, וצריך לדעת היטב אנגלית כדי להבין את השעשוע ואת השנינות, ולפעמים גם להכיר את השפה ואת התרבות המאפיינות את התקופה. בקריאת המהדורות המוערות (בעברית ובאנגלית), הבנתי משחקי מילים מורכבים הרבה יותר מהדוגמאות הנ"ל, וזכיתי בנקודת מבט טרייה על סיפורים ישנים ומוכרים. הנאה צרופה!
למה אני אוהבת כל כך את הספרים האלה?
בגלל פשוטו כמשמעו
זהו סוג אחר של הומור, שמשעשע אותי עד בלי קץ, מעין "שיח חירשים אילמים" שבו האחד מדבר על דבר אחד, והאחר – על דבר אחר.
המלכה ויקטוריה אהבה את הספר "אליס בארץ הפלאות", וביקשה מקרול שישלח לה ספרים נוספים שכתב. הוא שלח לה ערמה של ספרי מתמטיקה. פְּשָׁט כבר אמרתי? זה מזכיר לי תלמיד לשעבר – כשביקשתי אותו לפתוח את המחשב, ענה לי שאין לו מברג.
בספרים של לואיס קרול יש מקרים רבים שבהם ההתייחסות למילים היא כפשוטם, דבר שמשנה את המשמעות למשהו חסר היגיון ומבדח. למשל, העכבר מספר סיפור (tale) ארוך ועצוב, ואליס מבינה מדוע ארוך, אך לא מבינה מדוע עצוב ('tale' פירושו גם 'זנב'); דוגמה נוספת היא כשאליס מבקשת מהמלך לעצור דקה, והוא מסביר לה שאין באפשרותו לעצור את הזמן.
למה אני אוהבת כל כך את הספרים האלה?
בגלל משחק השחמט
מעולם לא למדתי לשחק שח, אני רק יודעת שזה משחק לחכמים. לכן, מופלא בעיניי הספר "מבעד למראה", שנוסף על הכול הוא משחק שח במסווה. אליס מתקדמת בארץ המראות בתפקיד החייל, נפגשת עם כלי שחמט נוספים (נוסף על מפגשיה האחרים), ולבסוף מוכתרת למלכה.
למה אני אוהבת כל כך את הספרים האלה?
בגלל המתמטיקה
לואיס קרול היה מתמטיקאי, ובשני ספריו אלה טמונים רמזים לסוגיות מתמטיות. יש הטוענים שמי שאינו מתמטיקאי לא יוכל להבין זאת. אני לא מתווכחת.
בכל זאת, אביא דוגמה אחת ברמה של כיתה ג'. במסיבת התה ארנב מציע לאליס לקחת יותר תה. היא עונה: "עוד לא לקחתי תה בכלל, אז איך אני יכולה לקחת יותר?" התשובה לשאלתה: "את לא יכולה לקחת פחות, אבל ממש קל לקחת יותר מכלום".
לסיום, כמה מילים על תרגום
תרגום הספרים שכתב לואיס קרול הוא משימה מאתגרת ביותר. קשה לתרגם משחקי מילים, אלוזיות והתייחסויות תרבותיות. מלאכת התרגום במקרה זה צריכה להיות יצירתית, רגשית, צלילית. תרגום מילולי יאבד את העוקץ.
במגזין Smithsonian יש כתבה מרתקת על בעיות התרגום של ספריו של לואיס קרול, המפורטות בספר הנקרא Alice in a World of Wonderlands, שלושה כרכים הכוללים מאמרים על תרגום הספר ל־174 שפות.
אכן, ספריו של לואיס קרול תורגמו לשפות רבות, ובחלק מהן גם תורגמו כמה וכמה פעמים – כך גם בעברית. רק כקוריוז, אפילו בשם של גיבורת הספר יש הבדלים בתרגומים השונים: קראו לה עליסה, עליזה ואליס.
לסיום, וידוי: אני חשה קצת קנאה. גם אני רוצה להשתולל לגמרי בכתיבה, לתת דרור לדמיון, לאפשר לשטויות להוביל אותי, ולהעלות ממעמקי התת־מודע שלי משמעויות נסתרות לסיפורים שאני כותבת. אבל לואיס קרול יש רק אחד, נכון?
לואיס קרול מצוטט בדברו על מילים ועל משמעותן: "לשימוש במילים יש משמעויות רבות יותר ממה שאנחנו חושבים, ולכן בוודאי בספר שלם טמונות משמעויות רבות שהמחבר לא התכוון אליהן".
האם לואיס קרול היה מודע לכל המשמעויות שבספריו כאשר כתב אותם? האם הוא הבין זאת רק בדיעבד, לאחר שמילותיו היו כתובות? אולי הוא כלל לא ראה את כל הפרשנויות שאנחנו סבורים שהוא רימז עליהן? מה דעתך?
2 תגובות
ממש כיף לקרוא אותך. שמחה שמצאתי אותך.
שימחת אותי בתגובה שלך, תודה!