פעמים רבות שואלים אותי קולגות לפי מה אני קובעת את גובה התשלום עבור עבודתי. היות שנושא זה רלוונטי לא רק לקולגות אלא בעיקר ללקוחות, בפוסט זה סקירת הקווים המנחים בהגשת הצעת מחיר ללקוחותיי.
נתחיל מהסוף: נראוּת וישירוּת
מטרת הצעת המחיר היא תיאום ציפיות ומתן הצעה הוגנת ללקוח ולי – העורכת.
על איכות עבודתי לא אתפשר, והצעת המחיר שלי לא תיראה כשרבוט שיצא כלאחר יד, במהירות בין מטלות. אני מקדישה להכנתה זמן רב – בוחנת את הטקסט, את מאפייניו ואת מידת ההתערבות הנדרשת ממני כדי להביאו למצב הראוי להגשה, ורק אז ניגשת לכתיבתה.
הצעת המחיר כוללת שני מרכיבים: המרכיב המקצועי והמרכיב הכספי.
מהצד המקצועי, אני מפרטת מה עבודתי כוללת, וחשוב לא פחות – מה היא לא כוללת. זהו הבסיס לחישוב המחיר, שאף הוא מוסבר בפירוט. היות שהתעריף נקבע לפי שעות עבודה, אני נותנת הערכת מקסימום (כי אף אחד לא רוצה לקנות חתול בשק). לבסוף אני מציינת לוח זמנים מחייב, ומבהירה כיצד אני מגישה את העבודה וכיצד אני מצפה שיתבצע התשלום.
דוגמה להצעת מחיר עבור עריכה לשונית של ספר עיון אקדמי
ובכל זאת, לפי מה אני קובעת את המחיר?
נחזור להתחלה: הגורמים המשפיעים על התעריף
להלן הדברים שאני בודקת לפני קביעה סופית של התעריף.
1. אורך הטקסט: מספר המילים
התעריף נקבע לפי מספר שעות העבודה, אבל איך אני מעריכה את מספר שעות העבודה שלהן אזדקק?
הבסיס לקביעת אורך הטקסט הוא מספר המילים שיש בו, אך לפעמים קל יותר לבצע הערכה לפי ערכים מספריים קטנים יותר. יש המעריכים את מספר שעות העבודה לפי מספר גיליונות הדפוס (4,000 מילים לגיליון), אחרים (כמוני) מעריכים לפי עמודים (250 מילים בעמוד).
זה כמו להתייחס לשני תריסרים במקום למספר 24, או לשני יובלות במקום למספר 100. יש כאן מעין חד־גדיא קטן:
4,000 מילים הן 16 עמודים שהם גיליון דפוס אחד.
בשיחת הטלפון הראשונית, לקוחות רבים מספרים לי כמה עמודים יש בטקסט שהם מבקשים שאערוך, ולא מבינים מדוע אני שואלת על מספר המילים.
למה באמת?
כי מספר העמודים אינו מעיד על אורך הטקסט שאני צריכה לערוך.
זוכרים את ימי הלימודים העליזים (או לא), כשהיינו צריכים להגיש עבודה בהיקף של עד 5 עמודים, למשל? אם היה לנו הרבה מה לכתוב, היינו מקטינים שוליים, גופן ורווחים, ואם התקשינו למצוא מה לכתוב – היינו מגדילים.
אין דין עמוד אחד כדין עמוד אחר, אם לא נקבע קריטריונים להאחדה. אותו מספר מילים יכול לתפוס פחות עמודים או יותר, כתלות ברוחב השוליים, בסוג הכתב ובגודלו, בריווח בין השורות ובריווח בין הפסקאות (על כך ראו בפוסט על הריק הטוב בטקסט שלנו / חלק ב). אם ניקח שני טקסטים שבהם אותו מספר מילים, אבל באחד מהם איורים רבים ובאחר אין איורים, ברור שמספר העמודים בטקסט המאויר יהיה רב יותר.
אם כך, סיכמנו שהמדד לאורך הטקסט הוא מספר המילים, אבל איך יודעים כמה מילים יש בטקסט? מסתכלים על שורת המצב שבתחתית העמוד ורואים (על כך בפוסט שורת המצב נותנת מידע תוך כדי עבודה).
2. מידת השיבוש של הטקסט
מידת השיבוש של הטקסט תקבע את כמות העבודה שצריך להשקיע כדי להביאו למצב הראוי לפרסום.
כפי שיש הבדלים בין עבודות הוראה שונות (כתלות במקצוע, בגיל הילדים וברמתם), כך גם עריכה לשונית איננה דבר אחיד וקבוע. הזמן שיש להשקיע בעריכה לשונית תלוי בסוג העריכה הלשונית הנדרשת, בסוג הטקסט ובמטרתו.
קיימים סוגי עריכה לשונית שונים – עריכה לשונית בסיסית, עריכה לשונית לשיפור הטקסט, עריכת עומק ועריכה לשונית הכוללת שכתוב. הרחבה על סוגי העריכה האלה תוכלו לקרוא כאן. קביעת סוג העריכה הנחוץ עבור טקסט מסוים נתונה בידי איש המקצוע, ולא בידי הכותב. רק עורך לשון מקצועי ידע לזהות את מידת השיבוש בטקסט. גם אם לקוח מבקש לחסוך ומציע לבצע עבודה ברמה פחות גבוהה, הסטנדרטים המקצועיים שלפיהם אני עובדת לא יאפשרו זאת.
מובן שככל שהטקסט משובש יותר, כמות העבודה הנחוצה רבה יותר והמחיר עולה בהתאם.
3. סוג הטקסט
קיימים סוגים רבים של טקסטים – ספרותיים, אקדמיים, שיווקיים, ספרי ילדים ונוער ועוד. עבודתי מתמקדת בעיקר בטקסטים ספרותיים ואקדמיים־עיוניים, ולכן אתעכב עליהם.
טקסט ספרותי
טקסט ספרותי דורש עריכה ספרותית, כלומר: נוסף על עריכה לשונית יש התייחסות לטקסט כאל יצירה בעלת רבדים שונים. עורך ספרותי אינו מסתפק בלשון תקנית. הוא שם לב למנגינה של הטקסט (גם אם אינו שירי), לסגנון, לעלילה, לאמינות, לעומק הדמויות, לתפאורה, לתיאור הזמן ועוד ועוד.
דוגמאות לנקודות שיש לשים לב אליהן בעריכה ספרותית תוכלו לקרוא בבלוג שלי, על כתיבה ושאר בני דודים, בקטגוריה הירוקה – טיפים לסופר המתחיל.
מובן שעריכה ספרותית גוזלת זמן עבודה רב יותר מעריכה לשונית בלבד, והמחיר עולה בהתאם.
טקסט אקדמי־עיוני
Photo by Raghav Modi on Unsplash
אופי עבודת העריכה של טקסט אקדמי (עבודות לקבלת תואר שני או שלישי, מאמרים לכתבי עת) או של טקסט עיוני (ספרי עיון) שונה לגמרי מעבודה על טקסט ספרותי. למשל, בטקסט סיפורי הדגש הוא על גיוון באוצר המילים, על רצף זורם של התוכן ועל מניעת הסברי יתר. לעומת זאת, בטקסט אקדמי נקפיד על שימוש באותה מילה עבור אותו מושג, חלק מהתוכן יובא בנקודות ולא כטקסט רציף, נקפיד להסביר כל דבר ונרבה בסוגריים ובהערות שוליים (הרחבה על ההבדלים בין שני סוגי הטקסטים תוכלו לקרוא בפוסט 10 הבדלים בין כתיבה אקדמית־עיונית לכתיבה ספרותית).
טקסטים אקדמיים ועיוניים מכילים טבלאות ואיורים שגם אותם יש לערוך, כולל בדיקת רצף תקין של המספור שלהם, ואף שאינם מכילים מספר מילים רב, בדיקתם גוזלת זמן רב.
בטקסטים אקדמיים יש דרישות קפדניות בנוגע לאופן כתיבת ציטוטים, פריטים ביבליוגרפיים והפניות אליהם (לרוב לפי כללי APA). כדי לעמוד בדרישות אלה חובה להקפיד ולבדוק כל פסיק, נקודה ואות מודגשת, ממש ברמת התו. זוהי עבודה שחורה רבה, שכן קריאת נתונים והבטחת אחידותם לאורך המסמך לא נעשית ברצף רעיוני כמו בפרוזה, ועליה התעריף השעתי גבוה יותר.
עריכת תרגום
סוג נוסף של עבודת עריכה הוא עריכת תרגום.
עבודה זו כוללת את סוגי העריכה הלשונית הנ"ל (כתלות באיכות התרגום), ועוד. מלבד בדיקת תקינות הטקסט בפני עצמו, יש להשוותו לטקסט המקור (במקרה שלי: אנגלית), ולוודא את נאמנות הטקסט לרוח המקור.
קיימים שיקולים תרגומיים רבים, על חלקם שתוכלו לקרוא בפוסט שפה חדשה דמוית עברית: תרגומית (עוד על כך בפוסט מכונה עם לב של אבן, ובמאמרים נורמות תרגומיות ותרגום כתהליך של קבלת החלטות).
אדגיש כאן דבר אחד, שחשוב לבדוק בזמן עריכת התרגום – הטקסט המתורגם אינו צריך להיות תרגום מילולי של טקסט המקור, כי תרגום כזה ייצור שפה עברית עילגת ("תרגומית", ראו על כך בפוסט שפה חדשה דמוית עברית: תרגומית). עליו להעביר את המסר בשפה תקינה, וכן את התחושה שמעביר טקסט המקור, את הכוונה, גם אם לא בתרגום מילולי מדויק.
היות שבעריכת תרגום יש לקרוא בעיון שני טקסטים – את טקסט המקור ואת הטקסט המתורגם – זמן העבודה רב יותר, והמחיר עולה בהתאם.
4. מטרת הטקסט
טקסטים שונים נכתבים למטרות שונות, ומטרתם משפיעה על אופי העריכה.
אין דין ספר ביוגרפי או ספר עלילתי לציבור הרחב כדין ביוגרפיה משפחתית המיועדת לעיני בני המשפחה בלבד. בביוגרפיה משפחתית לא אקפיד על מרכיבים חשובים בטקסט ספרותי, וכן לא אקפיד לוודא דיוק של עובדות היסטוריות, שכן הטקסט המשפחתי כתוב מנקודת מבט סובייקטיבית, מה הכותב זוכר שאינו בהכרח מה שקרה, בעוד שביוגרפיה המיועדת לקהל הרחב חייבת לדייק בעובדות באובייקטיביות מוחלטת.
אין דין כתבה לעיתון כדין מאמר לכתב עת מקצועי יוקרתי. כתבה לעיתון פונה בדרך כלל לקהל הרחב, ולכן תהיה כתובה בשפה עממית, אולי אפילו תעגל קצת פינות לצורך הבהרה ללא העמקה במורכבות הנושא. בכתבה כזו לא נעיק על הקורא בציטוטי מחקרים ובפרטים ביבליוגרפיים רבים. מובן שחובה להקפיד על נקודות אלה במאמר לכתב עת מקצועי. הבדל נוסף בין השניים: בכתבה אקפיד על הבהרת מושגים מקצועיים הכרחיים, דבר שאינו נחוץ במאמר לכתב עת מקצועי שקוראיו מבינים את השפה המקצועית של תחום התמחותם.
אין דין עבודה סמינריונית כדין עבודת דוקטורט. מובן שההבדל העיקרי הוא בהיקף העבודה, אך יש גם הבדלים בדרישות ובמידת ההעמקה הנחוצה (שהן פחותות בעבודות הסמינריוניות לעומת עבודות לקבלת תואר).
חשוב להדגיש שמידת הקפדנות בעריכה איננה פוחתת כתלות במטרת העבודה. מה שמשתנה הוא הדגש, על מה חשוב להקפיד, ובהתאם לכך ייקבע זמן העבודה המשפיע על המחיר.
מה לך חשוב שיהיה בהצעות המחיר, מלבד השורה התחתונה – התעריף?
