כתבתם סיפור קצר? מתכננים לכתוב רומן? ספר עיון? נהדר.
אחד הדברים הידועים מאוד לכל מי שאוהב מאוד לקרוא ולכתוב, הוא שעצות נפוצות מאוד של עורכי לשון מקצועיים מאוד הן להפחית מאוד את השימוש במילה "מאוד" בטקסטים שלכם. אני שמחה מאוד לומר, שאוכל לעזור לכם מאוד להיפטר מההרגל המאוד לא רצוי הזה.
בוודאי שמתם לב לשימוש המוגזם במילה "מאוד", עד כדי כך שהיא איבדה את הדגש שהיה מטרתה מלכתחילה.
בפוסט זה אני מסבירה מדוע כדאי להימנע מהמילה "מאוד", אבל לפני כן: מה יש לשפה האנגלית לומר על כך?
במילון Merriam-Webster יש התייחסות משעשעת לנושא השימוש במילה "מאוד" (very). לאחר מאמר רציני שבו כתוב על כללים דקדוקיים לשימוש נכון במילה very מהמאה ה־19 ועד היום, ועל הטענות השונות נגדה, המאמר מסתיים במסקנה הבאה (בתרגום חופשי):
"אתם יכולים להשתמש במילה 'מאוד' לפני past participle אלא אם זה נשמע לא טוב, ואז אין להשתמש בה. אתם יכולים להשתמש ב'מאוד' כמילה מעצימה לפני שמות תואר כגון 'כועס', אלא אם אתם משתמשים בה יתר על המידה, ואז יש להשתמש בה פחות. ובנושא של נטייה [להשתמש במילה 'מאוד'] שאין לה הסבר, אתם צריכים להשתמש במילה 'מאוד' בכל זמן שבא לכם".
אם כך, מה רע במילה "מאוד"?
מבחינה דקדוקית אין במילה "מאוד" שום רע, זו מילה לגיטימית. הבעיה היא שמשתמשים בה יתר על המידה. פעמים רבות מילה מסוימת איננה מתארת די טוב את הסצנה שברצוננו ליצור. כדי להעצים את המתואר, רבים משתמשים במילה "מאוד". לא סתם קר אלא קר מאוד. לא סתם חם אלא חם מאוד. לא סתם נמוך אלא נמוך מאוד.
אל תסתמכו על המילה "מאוד" או על חברותיה כדי להעצים את המילים שלכם, השימוש בהן עלול להעיד על כתיבה עצלה, ולהניב טקסט משעמם וחזרתי.
זוהי מילה עמומה, סובייקטיבית ויחסית, שקוראים שונים יבינו אותה באופן שונה מנקודות מבט שונות. השימוש במילה "מאוד" מצריך הגדרה של נקודת התייחסות כלשהי – "מאוד"… יחסית לְמה? למשל: "המוצרים בסופרמרקט יקרים מאוד". למי שמרוויח משכורת מינימום, מוצר שעולה 100 ₪ הוא לא סתם יקר, אלא יקר מאוד. למי שמרוויח אלפי שקלים בחודש, 100 ₪ נחשב סכום זעום. לכן, למילה "מאוד" אין משמעות רבה, ובוודאי לא משמעות של העצמה. במקום זאת, עדיף לבחור מילה מדויקת יותר.
בניגוד לכתיבה אקדמית־עיונית, שבה לא נהוג לגוון באוצר המילים (קראו על כך בפוסט 10 הבדלים בין כתיבה אקדמית־עיונית לכתיבה ספרותית), בכתיבה ספרותית רצוי לגוון, להשתמש במילים נרדפות, והעיקר – להקפיד לדייק בתיאורים. גם כתיבה עיונית תרוויח מדיוק כזה.
בדרך כלל תימצא מילה אחת חזקה ומדויקת, שתהיה עדיפה על שתי המילים (שאחת מהן היא "מאוד"), ושתעביר לקורא את כוונתכם. לא סתם קר אלא קפוא. לא סתם חם אלא לוהט. לא סתם נמוך אלא ננסי.
הקפידו לא להחליף מילה עצלה אחת באחרת. המילים "נורא" ו"כל כך" גם הן מנמיכות את הטקסט במקום להעלות אותו ברמה. במקום לכתוב "יש שם הרבה מאוד קהל" או "יש שם קהל רב כל כך", כתבו "המקום הומה אדם". במקום לכתוב "הוא מודאג נורא", כתבו "הוא חרד".
יש הטוענים שמארק טוויין הציע כיצד להימנע מהמילה "מאוד" (אף שציטוט זה המיוחס לו הופיע לראשונה לקראת סוף המאה ה־20, כמעט מאה שנה לאחר מותו של טוויין):
Substitute ‘damn’ every time you’re inclined to write ‘very‘; your editor will delete it and the writing will be just as it should be.
לא יודעת מהי החלופה העברית להצעתו, אבל אני בטוחה שעורכי ספרות ולשון מקצועיים ידעו לדלל את המילה "מאוד", גם ללא חלופה בולטת לעין.
להלן דוגמה לקטע שיש בו יותר מדי מילות העצמה שראוי להימנע מהן ככל האפשר, לאחר עריכה (במצב "מעקב אחר שינויים"):
דוגמאות נוספות
אז מה למדנו?
כדאי להימנע ככל האפשר משימוש במילה "מאוד" בטקסטים שלכם, אך שימו לב שבדיאלוגים הכלל הזה אינו תקף. דיאלוגים צריכים להיות בשפה דיבורית אמינה (קראו על כך בפוסטים: ככה מדברים? חלקים א', ב' וג'). בשפת הדיבור רובנו לא אומרים "השוק היה ססגוני" אלא "השוק היה צבעוני מאוד", איננו אומרים על הבחורה שהיא "יפת תואר" אלא שהיא "יפה מאוד" ולא "הוא נראה עגום" אלא "הוא נראה עצוב מאוד".
אם בכל זאת משתמשים במילה "מאוד" (במשורה, כפי שכבר הבנתם), מה יהיה מקומה במשפט? האקדמיה ללשון העברית קובעת: "רצוי שהמעצים יבוא לאחר הדבר המועצם – 'גדול מאוד' ולא 'מאוד גדול'".
