אתמול התכתבתי בוואטסאפ עם לקוח שביקש שאתרגם עבורו ספר. כתבתי לו שבתקופה האחרונה אני מעדיפה לעסוק רק בכריכה. משם והלאה החל שיח חירשים מוזר, עד שהבנתי שבמקום לכתוב "עריכה" כתבתי "כריכה".
למה?
מבט מהיר במקלדת מגלה שהאותיות ע' וכ' סמוכות זו לזו.
בהקלדה מהירה במחשב, ובוודאי בבחירת האותיות הקטנטנות שבטלפון הנייד, אנו לפעמים מקלידים אות קרובה לאות הרצויה, והתוצאה יכולה להיות משעשעת, במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב התוצאה מביכה או מעליבה.
הינה עוד כמה דוגמאות:
האם יש היגיון בשיגעון?
אולי.
ההיגיון הוא היסטורי.
למה היסטורי? כי זה קשור למכונת הכתיבה המסחרית הראשונה (באנגלית), שהמציא ב־1874 כריסטופר לת'ם שולס.
פעם, לפני שנים רבות, החלופה לכתב יד הייתה מכונת כתיבה. היה זה מכשיר מוזר, שהיו לו זרועות שבראשן גלופה כמו במכונות דפוס ישנות. הקשה על האות הרצויה במכונה הייתה מקפיצה את הזרוע וזו הייתה מכה בחוזקה על סרט דיו, וכך משאירה סימן על נייר שצמוד אליו.
הבעיה הייתה שבמכונות הכתיבה הראשונות היו הזרועות מתנגשות ביניהן אם הקלידו מהר (ואז הזרוע טרם הספיקה לחזור למקומה), כאשר היה צריך להקליד אותיות שסמוכות זו לזו.
סדר המקשים הנוכחי באנגלית, שנשאר מאז, נקרא QWERTY – רצף האותיות בשורה העליונה במקלדת, משמאל לימין. המורה איימס דנסמור איתר עבור שולס אותיות שבמילים רבות מופיעות בזו אחר זו (למשל: Q ו־U), ואותיות אלה מוקמו הרחק זו מזו כדי להפחית את סכנת ההתנגשות.
אומנם מכונות הכתיבה השתכללו וסכנת ההתנגשות נעלמה, אך למרות הצעות אחרות ואולי יעילות יותר לסידור האותיות, הסידור נותר כפי שהיה.
האותיות העבריות במקלדת
הסיבה לסדר האותיות העבריות במקלדת מוסברת בחינניות רבה בכאן – תאגיד השידור הישראלי.
כשלושים שנה אחרי המצאת מכונת הכתיבה הראשונה, ב־1903, נמכרה מכונת הכתיבה הראשונה ביידיש, הכותבת מימין לשמאל.
גם כאן סדר האותיות נקבע לפי מידת השימוש בהן, אך הפעם ללא האילוץ של התנגשות הזרועות (בעיה טכנית שנפתרה). אותיות נפוצות כגון עי"ן, טי"ת, יו"ד ואל"ף מוקמו במרכז, ואלו שפחות נפוצות מוקמו בצדדים.
היות שביידיש אין ניקוד, וכמה מהתנועות מופיעות כאותיות מנוקדות בשלמותן (האות והניקוד), הוסיפו מקשים מיוחדים לאותיות מודגשות (פּ"א ובּי"ת דגושות), לאותיות שבאות בזו אחר זו לעיתים קרובות (וי"ו כפולה ויו"ד כפולה) ולאות אל"ף עם קמץ (אָ). כותבים רבים שכתבו במכונות כתיבה אלה ביידיש השתמשו בהן גם לעברית, מאחר שהיו רגילים כבר לסידור זה של האותיות. כאשר החלו לייצר מכונות כתיבה בעברית, נשמר סידור המקשים כפי שהיה, מלבד הוצאת המקשים המיוחדים.
כשהחלו למכור מחשבים אישיים, נשאר סידור האותיות במקלדת המחשב כפי שהיה במכונות הכתיבה, באנגלית ובעברית.
הסידור העברי אינו תורם לנוחות ההקלדה או למהירותה. לכן, בשנת 2018, החליט מכון התקנים הישראלי להוציא תקן חדש למקשי המקלדת – הרחקת מקשי האותיות וי"ו ונו"ן סופית, והעברת סימני הפיסוק בעברית למיקום של אותם סימנים באנגלית, כדי לא לכתוב צד"י סופית במקום נקודה, למשל.
ב־Mako מיהרו להפיג את החרדה: "אפשר להירגע: לא ישנו לכם את המקלדץ".
האם התקן החדש תפס? נכון לעכשיו, שנת 2023, אני לא רואה מקלדות בסידור חדש. הרגלים עתיקים קשה לשנות.
לסיום
על דרך האסוציאציה אני חושבת על בן זוגי הארגנטינאי, שמתבלבל לעיתים בין סמ"ך לזי"ן, אותיות שכן סמוכות במקלדת. לפחות בכתיבה יש לו תירוץ.
נתקלת בטעויות הקלדה משעשעות שנובעות ממיקום האותיות במקלדת?
נא לשתף.
