"עקוב אחר שינויים": האקסטרות

נוכל לבחור מה מוצג מכפתור "הצג סימון" בקבוצת "מעקב".

דוגמאות לשימושיות של היכולת לאשר את כל מה שמוצג:

• אם היה מעקב מיותר אחר שינויי עיצוב (כי בוצע בטרם קראנו את ההמלצה להפסיק במעקב זה אלא במקרים שבהם לעיצוב יש משמעות): נבחר להציג רק שינויי עיצוב, ונאשר את כולם בלחיצה אחת. כאשר נחזיר להצגת יתר סוגי השינויים נראה כמה הוקל לעין.
• כאשר חייבים לקבל שינויים של אדם מסוים, אפשר להציג רק את השינויים של אותו אדם, לעבור עליהם ולאשרם. הדבר חוסך זמן ועומס על המסך, כשנבחן את השינויים ואת ההערות של האחרים. אלה ששינוייהם נמצאים בעדיפות ראשונה יכולים להיות עורך לשון שמתקן לנו את השפה ואת הפיסוק, או אותו פוסק אחרון שממילא אין עוררין על השינויים שהוא מבצע.

בבואכם לסקור שינויים שהוצעו ולהחליט על אישורם או על דחייתם, זכרו שהיכולת לבודד חוסכת לנו זמן ומאפשרת לנו להתרכז באותם שינויים שאכן מחייבים פעולה. חשבו כיצד תוכל יכולת הבידוד לסייע לכם, אך היו מודעים:

• קבלת כל השינויים המוצגים לא חלה על הערות. יש לעבור על ההערות בנפרד אחת אחת ולהתייחס אליהן. גם עם הערות חשוב לעבוד נכון ולנצל את מלוא הכלים הגלומים בהן, כולל דיאלוג (צ'אט) סביב נושא ההערה, סימון הערה שבוצעה ומחיקת הערות. כל זה מפורט בפוסט "עבודה עם הערות".
• זכרו תמיד שמה שמוצג על המסך ומה שקיים במסמך אינם בהכרח זהים. זכרו גם שהבחירה של מה להציג נכונה רק לאותו מסמך על אותו מחשב, כל עוד לא סגרתם את המסמך, ובפתיחה מחדש של המסמך כל השינויים מוצגים שוב, וכמובן כל אחד יראה את כל השינויים. על כן, הקפידו תמיד להחזיר את האלמנטים המוסתרים כדי להמשיך בטיפול ככל שיידרש. כך תמנעו אי־נעימויות בעת העברת המסמך לשלב הבא.
• תמיד תמיד תמיד צריך לקרוא את המסמך כולו ברצף אחרי קבלת השינויים. לפעמים סתם רווח נמחק פה ושם, לפעמים משפט פתאום נהיה מוזר, לפעמים הרצף של התוכן הלך לאיבוד. ככל שהעירו יותר קוראים, כך גדל הסיכוי שיהיה צורך לכוונן את הנוסח הסופי.