בעבר, לוּ הייתם שואלים אותי במה אני עוסקת, הייתי עונה: "לפרנסתי אני מורה לביוטכנולוגיה ולכימיה, להנאתי אני קוסמת של מילים".
תלמידיי היו מרימים גבה כאשר הייתי מחזירה להם דו"חות מעבדה, ובשוליים כתוב "רגע של עברית". מלבד הערות על התוכן המדעי של הדו"חות הייתי מתקנת ומסבירה טעויות לשון.
למשל, טעות נפוצה של החבר'ה הצעירים היא שימוש שגוי במילה "אינו".
בד בבד עם עבודתי כמורה שיחקתי עם מילים – מילים הן התחביב שלי, התשוקה שלי. אני אוהבת ליצור בעזרת מילים, ואוהבת לקרוא מילים של אחרים – "תולעת ספרים" קראו לי. מילים מרתקות ומסקרנות אותי. אני אוהבת לשחק בהן, לשנות אותן, להדגיש בעזרתן רעיונות, לגוון בהן. שימוש נכון ומדויק במילים להעברת מסר חד וברור גורם לי עונג רב.
הייתי מורה מצוינת (וצנועה) אבל הרגשתי שדי. מיציתי. החלטתי להפוך את התחביב שלי למקצוע.
החששות היו רבים. איך מורה למדעים יכולה להפוך להיות מומחית במילים? לא העזתי לעזוב את עבודתי כשכירה וללכת להרפתקה של עצמאית. להתחיל להתעסק עם ביטוח לאומי, עם מס הכנסה… מה אני מבינה בזה?
בזהירות מיפיתי מיומנויות, והתחלתי ללמוד ולהתנסות בלי לעזוב את עבודתי במשרה מלאה. בשנת השבתון התחלתי ללמוד עריכה לשונית והבאה לדפוס. בשנים הבאות, עדיין מורה במשרה מלאה, סיימתי את לימודי העריכה הלשונית והתחלתי ללמוד תרגום (עוד על לימודיי אפשר לקרוא כאן).
לא היה קל לְלַהֲטֵט במשולש הזה – בית וילדים, עבודה תובענית כמורה ומטלות ומבחנים במסגרת הלימודים שלי. הלהט שלי למילים והנחישות דחפו אותי קדימה.
כאשר סיימתי את לימודיי החלטתי להתחיל על אש קטנה. פתחתי תיק "עוסקת פטורה" במע"מ ותיק במס הכנסה; פיזרתי מכתבים לכל עבר (כן, אז עוד היה מקובל לשלוח מכתב ממשי במעטפה עם בול), וסיפרתי על עצמי בכל מקום רלוונטי.
אנשים פנו אליי וראו כי טוב.
המשכתי ללמד במשרה מלאה, ועבדתי בעסק ביום החופשי שלי, בשעות אחר הצוהריים ובערבים. הגיעו אליי לקוחות פרטיים מפה לאוזן, והוצאות לאור וחברות תרגום חזרו אליי שוב ושוב.
הנאה צרופה.
הקורונה זירזה את מימוש התוכנית הזהירה שלי. פרשתי מעבודתי כמורה, וכיום אני עורכת לשונית, עורכת ספרותית ועורכת טקסטים אקדמיים, ומוקפת מבוקר עד ערב במילים – כותבת, קוראת וכל מה שבאמצע.
כל בוקר אני קמה בחדווה ובהתרגשות לקראת יום חדש שהוא 100% מילים – קוראת, עורכת וממשיכה ללמוד ולשפר את כישוריי המקצועיים.
כיף אדיר!
כיף אדיר!
היות שאני אוהבת מילים כל כך, החלטתי שעליי גם ליצור אותן, לא רק לערוך מילים של אחרים. כך נולד הבלוג שלי.
כיום, אם תשאלו אותי במה אני עוסקת, אענה: "לפרנסתי ולהנאתי אני עורכת לשונית, עורכת ספרותית ועורכת טקסטים אקדמיים".
מעוניינים לדעת עליי עוד? לחצו כאן.
12 תגובות
האם לט צריך לכתוב עורכת לשון ולא לשונית?
אתה צודק בהחלט.
הסיבה שאני כותבת "עורכת לשונית" היא שזהו הצירוף המוכר בציבור, וככה יכתוב מי שמחפש מקצוע זה בגוגל.
היות שאני מעוניינת שימצאו אותי, אני נכנעת לטעות.
אגב, כך נרשם ב CV שלך, בעברית ובאנגלית:
הייתי מורה למדעים (ביוטכנולוגיה וכימיה) יותר מ־30 שנה.
She has an MSc from the Hebrew University and a teaching certificate, and has been teaching sciences for over 20 years.
היכן נעלם עשור…? מן-הסתם, טעות קולמוס.
אכן טעות (חלף עשור, וכשעדכנתי שכחתי לתקן באנגלית).
תוקן חיש קל!
תודה שהפנית את תשומת ליבי.
נאה נאה.
הלשון, ובמיוחד הגיזרון, (אטימולוגיה) הוא תחביבי מזה כמה עשורים. ולראיה, היכנסי לאתר https://www.efreund.com (ולו רק משום שלעורכת הלשונית קוראים…נורית)
מעניין.
אני שמחה לגלות שיש עוד אנשים שמשלבים בין מדע ללשון העברית.
נעים להכיר. בטוחה שיהיה בלוג מעניין ומלא ערך
כל הכבוד על הנחישות והדבקות במטרה.
מאחלת לך הצלחה בכל מעשייך.
תודה רבה 🙂
בהצלחה נורית. אחרי שנים שנכנסת לאתר שלך מצפה לפוסטים שתפרסמי. נרשמתי גם לניוזלטר.
יישר כח! מעודד את כולנו לעשות צעדים לשינוי. הוכחת שבראיה ממוקדת מטרה והרבה סבלנות אפשר.
תודה רבה, ז'יז'י.
יהיה מעניין פה 🙂