ראיתי איך מחלת האלצהיימר הפכה את מוחו החריף של אבי לעיסה בלתי מתפקדת. מזה הבנתי את מה שידעתי בתיאוריה, שאימון המוח חשוב לא פחות מאימון הגוף. מאז אני בחיפוש מתמשך אחר דרכים לאמן את המוח.
בחרתי לשתף נושא אישי זה כי גם מי שאינו חושש מדמנציה יפיק תועלת מאימון המוח, בכתיבתו (ובעריכה): תוצאות של אימונים למוח הן חדוּת מחשבה והגברת יצירתיות.
ככלל אצבע, כדי שאימון המוח יפעל לדחיית דמנציה, צריך להמשיך ולהוסיף אתגרים חדשים, ולא רק להפעילו במשימות מוכרות, מורכבות ככל שיהיו.
בפוסט זה התמקדתי באחד מאימוני המוח החביבים עלי: חשיבה אסוציאטיבית, ולא סתם חשיבה אסוציאטיבית אלא חשיבה אסוציאטיבית יזומה.
מהי חשיבה אסוציאטיבית?
לפי מילון רב־מילים, אסוציאציה היא "קישור בין רעיונות או מחשבות כך שהופעתו של האחד בתודעה גוררת אחריה את העלאתו של האחר".
מכאן, חשיבה אסוציאטיבית מקדמת קישורים במוחנו, לאו דווקא מתבקשים או מובנים מאליהם או אפילו הגיוניים. ככל שנמשיך לאמן את עצמנו בשימוש באסוציאציות, נְפַתֵּחַ את היכולת להסתכל על מצבים מכמה נקודת מבט. ברגע שנוכל לראות זוויות אחרות של אותו מצב, נגלה שעולים לנו רעיונות חדשים והיצירתיות שלנו מתפרצת.
קיימים שלושה סוגים של אסוציאציות. רק אחד מהם הוא אימון למוח. חשוב להכיר את האחרים ולזהות אותם כדי לוודא שבעת אימון אנחנו אכן מכוונים לסוג האסוציאציות הנכון.
בלוג זה פונה לכותבים באשר הם, ועל כן הפוסט מתמקד באסוציאציות יזומות – איך מתרגלים אותן ואיך ניעזר בתרגולן כדי לשדרג את כתיבתנו.
השפעת תרגול אסוציאציות על המוח
בטרם נגיע לצד המעשי, להלן סקירה קצרה של התיאוריה שעומדת מאחורי יעילות משחקי אסוציאציות לאימון המוח.
מחקרים עדכניים מצביעים על כך שפעילות קוגניטיבית יזומה שומרת על מוח פעיל וגמיש, ובכך דוחה סימנים של דמנציה לסוגיה. אותם מחקרים הראו שכאשר אדם מתמודד עם אתגרים חדשים, ומחפש הֶקְשֵרִים חדשים שבהם טרם נתקל, המוח מושפע ישירות, ומפתח קשרים נוירולוגיים חדשים. אחסוך לכם סקירה של תורת המוח האנושי, ורק אציין שהקשרים הנוירולוגיים הם אלה שמאמנים את המוח וכתוצאה משפיעים משמעותית על דחיית דמנציה.
אימון המוח הכרחי לאיכות החיים. כמו בפעילות גופנית, גם באימון המוח כל אחד יכול למצוא את הפעילויות המתאימות לו ולאורח חייו. העיקרון המנחה – צריך לאתגר את המוח.
ככותבים, באמצעות תרגול ואימוץ של שימוש באסוציאציות יזומות כדי לצאת מתבניות מוכרות נלמד להסתכל על נושא או על דמות מכמה זוויות. מעצם הסתכלות רב־ממדית כזאת נשדרג את העומק ואת המורכבות של כתיבתנו.
כיצד נתרגל חשיבה אסוציאטיבית יזומה
תרגול חשיבה אסוציאטיבית יזומה פשוט: מעלים שאלה או נושא, ומתחילים לבחון אותו ממיני זוויות ראייה.
האפשרויות שנעלה משתנות על פי סוג השאלה (על איפה מוצאים את השאלות – בהמשך). בתרגול המציאות לא מחייבת אותנו, ונוכל לבחון גם מצבים אבסורדיים, קומיים, ואפילו ליצור עולמות חדשים: החלל החיצון, אולי זווית ראייה של דמות מצוירת או של בעל חיים.
ללא יכולת להתנתק מהמציאות וליצור עולם עם כללים והיגיון משלו לא היו לנו יצירות מופת כמו "שר הטבעות" (טולקין), "אש ודם" (הספר שעליו מבוססת הסדרה "בית הדרקון", מרטין), "פו הדב" (מילן), "חוות החיות" (אורוול) או "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" (אדמס).
כמובן נזכור שכאשר אנחנו מיישמים את האסוציאציות ואת הרעיונות בכתיבה חובה להקפיד על בהירות, זרימה ועקביות בכללים ובהיגיון. את אלה לא מקריבים על מזבח הייחודיות. אם העליתם רעיון הזוי או פרוע והתלהבתם ממנו, אין דבר המונע מכם ליצור עולם עם כללים והיגיון משלו שיתמכו ברעיון שאתם רוצים ליישם, כל עוד תקפידו שאכן יש חוט היגיון מובנה, וכמובן עקביות.
ככל שנתרגל חשיבה אסוציאטיבית, כך נגלה שעם הזמן נצטרך ליזום פחות ונתחיל לחשוב כך אוטומטית. עם התרגול המוח שלנו ילמד לחשוב באופן רחב יותר ולהעלות אפשרויות רבות יותר למצבים שונים – בין שבחיינו ובין שבכתיבתנו.
תרגול יזום של אסוציאציות מזכיר לכם משחקי חברה? בפועל זה אכן משחק, וטוב להתייחס אליו ככזה כדי לשחרר את המגבלות של החשיבה עוד יותר. אז למה לא נעשה זאת עם חברים?
אפשר להפיק אפילו יותר מתרגול חשיבה אסוציאטיבית אם נעשה זאת גם בחברותה. כך תתווסף דרגת מורכבות לתרגול, כשהאחד ניזון מאסוציאציות של האחר. יתרון של סיעור מוחות מסוג זה הוא הגברת האתגר בשל הצורך להעלות אסוציאציות לאסוציאציות שאחרים מעלים. יתרון נוסף הוא תרגול חוש ביקורת, שכן בחברה נדרש גם לבחון את ההתאמה של כל אסוציאציה לשאלת המקור.
איפה נמצא את השאלות ואת הנושאים שנבחן בעת תרגול חשיבה אסוציאטיבית?
בכל עיתוי שנבחר לתרגל בו, לבד או עם אחרים, נזדקק לשאלות או לנושאים כטריגר למשחק האסוציאציות. את אלה אפשר לשלוף מכל מקום – מתשבצים (כפי שרוב הדוגמאות בפוסט), מכותרות של מדורים לא חדשותיים, ממֶמים, משיחה ששמעתם בבית קפה, מספר שאתם קוראים וטרם סיימתם. ככל שתיסחפו למשחק האסוציאציות תמצאו את עצמכם פתוחים יותר לסביבתכם ומתעדים מצבים לשימוש בזמן תרגול.
להדגמה:
נשאל היכן נמצא המלך? נדלג על המובן מאליו – בארמון או על כס המלכות – ונעבור לאסוציאציות לא שגרתיות. מי חשב על המלך בשחמט? על המלך בקלפים? על פסלים ברחובות ערים אירופאיות? על מטבעות? ואולי אף על מלך החיות בסוואנות.
נשאל מה נמצא מאחור? פה אין תשובות שגרתיות, אבל יש רמות תחכום שונות: זנב או גב, אבל גם עבר או צל.
חידות הן דוגמה מצוינת למשחקי אסוציאציות. שואלים אותנו שאלה שנוסחה בכוונה להקשות עלינו לענות, ועל כן מחייבת אותנו לנער את המוח לחשיבה מחוץ לקופסה כדי למצוא פתרון. הינה חידה מייצגת:
איזו שאלה אפשר לשאול פעם אחר פעם, ולקבל תשובות שונות? (מה השעה?)
כדי לעשות משחק האסוציאציות כיפי, אל תשכחו להשתעשע. למשל: מה עולה ואינו יכול לרדת? לא ניפול לקלישאה של גיל או זמן, אלא האסוציאציה הכואבת תהיה משקל. אז מה אם תיאורטית אפשר לרדת במשקל? המציאות של מי שעברו את גיל הארבעים מוכיחה אחרת. האסוציאציה "משקל" לא תיפסל בשל היותה לא הגיונית, אלא יעלה על פני כולם חיוך של השלמה עם המצב.
שימוש באסוציאציות בכתיבה
עד כה סקרנו את התיאוריה – מדוע משחקי אסוציאציות חשובים – ולמדנו איך לתרגל ואיפה למצוא נושאים לתרגול אסוציאציות. נותר לנו להתמקד בשימוש בכלי האסוציאציות לשדרוג הכתיבה.
הייתם חושבים שמדובר רק על סיפורת, אולם לא בהכרח. תרגול של חשיבה בלתי שגרתית יכול לסייע לכל אחד. בכתיבת מאמר מדעי, למשל, עצם החשיבה מכמה זוויות יכולה לוודא שהמאמר יהיה שלם, והכותב לא ייחשף לשאלות שעלולות להביך אותו עם פרסומו. למרות זאת, עיקר המיקוד והתועלת של תרגול האסוציאציות יהיה בסיפורת. שם, בניגוד למאמרים אקדמיים, יש לנו שליטה מלאה על השתלשלות המאורעות.
עם הזמן והתרגול, הרחבת נקודת המבט בעזרת אסוציאציות הופכת למובנת מאליה. אולם בעת כתיבה, ובעיקר בכתיבה של סיפור עלילתי, נחזור למשחק האסוציאציות באופן מודע.
- נעשה זאת בשלבים שונים של הכתיבה, החל מהכנת השלד של העלילה והדמויות המככבות בה, ועד שהטיוטה הראשונה מוכנה למשלוח לעורך.
- נעשה זאת על הסיפור כולו כיחידה, ונעשה זאת על חלקים בעלילה או על כל דמות בנפרד, בשיטת הסתכלות בו־זמנית גם על העצים וגם על היער.
- נעשה זאת כאשר נרגיש תקועים – לפעמים אנחנו נתקעים כי משהו לא עובד, ופתיחת הראש להסתכל על הנקודה שאליה הגענו באופן אחר, גם אם אבסורדי, תסייע לנו למקד הבעיה.
- נעשה זאת כדי לוודא שהסיפור והדמויות מקבלים את מלוא הרבדים, כדי לשדרג את העניין שנעורר בקורא. באותה הזדמנות גם נגלה אי־התאמות בעלילה או חוסרים במידע שמקשים על הקורא להבין –אם הם קיימים.
- נעשה זאת לבד, וככל שהעלילה והדמויות מתגבשות מומלץ לצרף להסתכלות אנשים נוספים שיכולים לסייע ולהציע נקודות מבט נוספות.
כדאי לבחון יותר לעומק חלק מהאסוציאציות שיעלו בזמן בדיקת הסיפור. אל תירתעו מבדיקת כמה רעיונות שעולים מתוך האסוציאציה, ואיך כל אחד משפיע על מכלול הכתיבה. רק אז תחליטו מה תרצו ליישם כדי לשדרג את הסיפור.
על מה נשים דגש במשחקי האסוציאציה סביב כתיבתנו?
בכתיבת פרוזה אנחנו יוצרים עולם עבור הקוראים – סביבה, דמויות, אווירה. כדי ליצור את העולם שבסיפור עלינו לערב בו־זמנית גם היגיון, גם דמיון וגם רגש. תרגילי האסוציאציה בהקשר של הכתיבה יכולים לספק לנו נקודות מבט נוספות של הדמויות ועליהן, על העלילה ועל סוג הקורא שאליו אנחנו מכוונים. כך נבטיח שהעולם שיצרנו עבור הקורא יהיה עשיר, רב־רבדים, ירתק את הקורא ויגרום לו לחכות לספר הבא שנכתוב.
בהסתכלות על העלילה, נבחן שאלות הקשורות להתפתחותה: הרקע לנקודה בזמן שבו התחלנו, סיעופים שונים שהעלילה יכולה לקחת, שלמות הרצף.
בהסתכלות על הדמויות נבחן את עברן (גם אם לא נכלל בעלילה עצמה), ואיך השפיע על אישיותן ועל התנהגותן, האינטראקציה בין הדמויות, האם כל הדמויות נדרשות, האם חסרה דמות שיכולה להשלים רצף. גם כאן נבחן סיעופים אפשריים ואת השלכותיהם.
ככל שנרבה באסוציאציות אפשריות לכל שאלה שנגדיר לבדיקה, הרי זה משובח. ככל שנחשוב מעבר לצפוי, נמצא קווים מחברים, קשרים עדינים ופרשנויות אפשריות לדברים שסביבנו, כך נתפוס את העולם של הסיפור שלנו מזוויות שונות וכתוצאה מכך לא רק נוודא את ההיגיון ואת הרצף אלא גם ניתן לסיפור רבדים ועומק נוספים שישרתו את חוויית הקריאה.
בטרם ניגש לתרגול מעשי – סיכומון
חשיבה אסוציאטיבית ללא מגבלות תוביל אותנו למקומות בלתי צפויים, לשכבות של משמעות ולדמויות מורכבות. כשנשחרר את עצמנו ממגבלות המובן מאליו או מקווי העלילה המתוכננים, ניפָּתח לרעיונות חדשים. אולי נאתגר את עצמנו לבנות עולמות ייחודיים, אולי נחליט לעשות שינויים בקו העלילה ובדמויות שתכננו. אולי לא נשנה דבר, אבל נרגיש שלמים שראינו דרכים נוספות להעברת המסרים בסיפור, מיצינו והדרך שבה בחרנו היא הנכונה ביותר.
התרגול חשוב – גם תרגול תיאורטי כמתואר בתחילת הפוסט, וגם תרגול ממוקד לסיפור. עם הזמן, ככל שנאמן את המוח שלנו לחשוב אסוציאטיבית, נגלה שצריך לתרגל הרבה פחות, כי גם המוח שלנו וגם אנחנו כבר למדנו להסתכל על הכול ממגוון זוויות, וההחלטה בנוגע לדרך הנכונה, העשירה והמסקרנת להצגת העלילה והדמויות תהיה חלק בלתי נפרד מתהליך הכתיבה.
כבונוס, על הדרך ננצל את יכולתנו החדשה לראות נקודות מבט שונות ולבחון השלכות אפשריות של פעולות גם בחיי היומיום ובמערכות היחסים שלנו עם אחרים. Win-win.
זהו סוף החלק הרעיוני של הפוסט. מכאן דוגמאות לשאלות שנועדו לתרגול האסוציאציות היזומות, עם תשובות אפשריות. תוכלו להתחיל בתרגול המוצע, תוכלו לצאת לדרך עם נושאים ועם שאלות שמעניינים אתכם ורלוונטיים לכם יותר.
צאו לדרך – הצעות לתרגול הראשון
מוצגות כאן כמה שאלות שליקטתי מתשבצים, כדי לאפשר לכם לחוות תרגול אסוציאטיבי עד שתאספו שאלות משל עצמכם.
תרגלתי אסוציאציות על בסיס שאלות אלה, לבד ועם חברים. במרווח הולם אחרי השאלות תיעדתי את האסוציאציות שלנו (לא להציץ!). אין ספק שלכם יהיו אסוציאציות אחרות ונוספות, ועל כן בטבלה מטה השארתי לכם את העמודות למלא.
אלה התשובות שלנו לשאלות הנ"ל. היו לכם אסוציאציות משותפות לאלה שלנו? נוספות? אולי לא ברור מדוע האסוציאציה עלתה? ספרו בתגובות.
