אין כמו תחילת שנה כדי לשקוע בהרהורים קשורי זמן, ומי אם לא סופרים יכולים לתת פרספקטיבה על זמן. הרי היצירה הספרותית יכולה להשתמש בזמן כאמצעי סיפורי. הזמן בה אינו חייב להיות לינארי, והוא אינו חייב להיות אבסולוטי. הזמן ביצירה יכול לחבוש פנים רבות.
בבלוג קיימים פוסטים פרקטיים העוסקים בזמן כפי שמיוצג בסיפור: חשיבות שילוב רמזים לקורא כדי שיבין את התקופה ואת הזמן שחלף בין סצנות (איך שהזמן רץ), ועל סדר הסצנות בסיפור ושינויי הזמן הנובעים מהן (מי אמר שאי־אפשר להשיב את הזמן לאחור?).
אך פוסט זה אחר. אין לו מטרה חוץ מאשר לגרות את מחשבת הקורא כאשר הוא מהרהר בזמן שחלף ובזה שיבוא. בחרתי השנה להחליף הרהורים נוגים על גיל, על הזדקנות ועל העתיד, לחזור לספרי הילדים (שהם בעצם ספרים למבוגרים) האהובים עליי ולמצוא בהם התייחסות לזמן – ישירות או באסוציאציה (על חשיבה אסוציאטיבית תוכלו לקרוא כאן).
הינה ציטוטים נבחרים העוסקים בזמן מספרים אהובים שדיברו אליי, בתקווה שגם ידברו אליכם:
הרפתקאות אליס בארץ הפלאות / לואיס קרול (Charles Lutwidge Dodgson)
"אוי לי! אוי לי! אני נורא מאחר… אני בטוח שהיא תכעס נורא אם אאחר".
"לפחות אני יודעת מי הייתי כשקמתי הבוקר, אבל אני חושבת שהשתניתי כמה פעמים מאז".
"'אם כל אחד היה מתעסק בענייניו', רטנה הדוכסית בקול צרוד, 'העולם היה מסתובב הרבה יותר מהר'. 'וזה לא היה לטובה', אמרה אליס […] רק תחשבי מה היה קורה אז ליום וללילה! את מבינה, הארץ זקוקה לעשרים וארבע שעות בשביל להסתובב על ציר…'"
"'איזה שעון מצחיק!' העירה. 'הוא מראה את היום בחודש, אבל לא את השעה!' 'למה שיראה?' מלמל הכובען. 'האם השעון שלך מראה לך את השנה?' 'מובן שלא', ענתה אליס בלהיטות רבה, 'אבל זה מפני שאותה השנה נמשכת כל כך הרבה זמן'.
"'אני חושבת שהיית יכול לעשות שימוש יותר טוב בזמן', אמרה, 'מאשר לבזבז אותו על חידות שאין להן פתרון'. […] 'לו הכרת את הזמן כמוני', אמר הכובען, 'לא היית מדברת על לבזבז אותו. הוא לא אחד שמתבזבז […] אני מתערב שלא דיברת עם הזמן אפילו פעם אחת! […] הוא לא סובל שמנצלים אותו. ובכן, לו ידעת לשמור איתו על יחסים טובים, היה עושה בשעון כמעט כל דבר שהיית מבקשת ממנו…' 'כך אתה נוהג בו?' שאלה אליס. הכובען הניע ראשו בקדרות. 'לא אני!' ענה. 'רבנו באביב שעבר […] וכעת השעה היא תמיד שש'".
מבעד למראה ומה אליס מצאה שם / לואיס קרול (Charles Lutwidge Dodgson)
"…ועדיין המלכה לא חדלה לצעוק 'יותר מהר! יותר מהר! […] עלייך לרוץ הכי מהר שאת יכולה, כדי להישאר באותו המקום…'"
"'שתי פרוטות בשבוע וריבה מחר…' 'אני לא רוצה ריבה היום בכל מקרה'. 'לא היית יכולה לקבל אותה גם לו רצית', אמרה המלכה. 'הכלל הוא, ריבה מחר וריבה אתמול – אבל לעולם לא ריבה היום… היום זה לא מחר, את יודעת!'
"'אני לא יכולה לזכור דברים לפני שהם קרו… איזה מין דברים את זוכרת הכי טוב?' העזה אליס לשאול. 'הה, דברים שקרו כעבור שבועיים', ענתה המלכה כלאחר יד".
"'…אני רק בת מאה ואחת, חמישה חודשים ויום […] כשהייתי בגילך, האמנתי בזה חצי שעה כל יום. לפעמים הצלחתי להאמין בשישה דברים בלתי אפשריים עוד לפני ארוחת הבוקר'".
"'…כאן, לעומת זאת, מופיעים רוב הימים והלילות בזוגות ובשלשות, ולפעמים בחורף אנחנו מצמידים חמישה לילות בזה אחר זה…'"
פו הדוב / א' א' מילן
"פעם, לפני ימים רבים מאוד, ביום שישי שעבר בערך…"
"כשאני מהרהר על עתיד ועבר, מתברר לי פתאום שאיש לא אמר אם אתמול זה היום, או היום זה מחר".
"אני בדרך כלל אוכל משהו קטן בערך עכשיו – בערך בשעה הזו של הבוקר…"
"ואז כולם שוחחו על משהו אחר, עד שהגיע הזמן שפו וחזרזיר יחזרו הביתה יחד".
"החזרזיר ישב על הקרקע בפתח ביתו ונשף בשמחה על סבא־שן־הארי, בעודו חושב אם זה יקרה השנה, בשנה הבאה, מתישהו או אף פעם. הוא הגיע למסקנה שהתשובה היא אף פעם, וניסה להיזכר מהו ה"זה" הזה…"
"בדיוק נזכרתי במשהו ששכחתי לעשות אתמול, ולא אוכל לעשות אותו מחר…"
"עצוב? למה שאהיה עצוב? היום יש לי יום הולדת. זה היום המאושר ביותר בשנה".
"…מעולם לא ראה כל כך הרבה גשם. יום אחר יום אחר יום…"
הנסיך הקטן / א' דה סנט־אכזופרי
"'יום אחד', סיפר לי, 'ראיתי את שקיעת השמש ארבעים וארבע פעמים'".
"'אין זה מוזר כל עיקר'", טען המדליק, "'הינה עבר חודש תמים מאז פתחנו בשיחה'. 'חודש תמים?' 'כי כן, חודש ימים. שלושים דקות – שלושים יום. ערב טוב…' '…לכשתרצה להינפש תצעד לאט, והיום יארך כרצונך…'"
"…אם תשוב, למשל, בשעה הרביעית אחר הצוהריים, אתחיל להיות מאושר עוד בשעה השלישית […] אך אם תבוא בכל שעה שתהיה, לא אדע לעולם אימתי עליי להתכונן בליבי…"
"הזמן שהקדשת לשושנתך הוא המשווה לה חשיבות כה רבה…"
"רק הילדים יודעים אל נכון מה הם מבקשים… הם מפסידים מזמנם בטפלם בבובה עשויה סמרטוטים, היא נעשית חשובה מאוד בעיניהם…"
"הזמן מרגיע את כל הייסורים."
גלולות אלה מאפשרות חיסכון ניכר בזמן. המומחים חשבו ומצאו כי בדרך זו אפשר לחסוך חמישים ושלוש דקות בשבוע."
אין שעתם של בני־האדם פנויה עוד להבנת עניינים כלשהם. הם קונים אצל הסוחרים דברים מוכנים ומזומנים. וכיוון שאין בעולם שום בית־מסחר לידידות, אין עוד לבני־האדם שום רעים וידידים."
"אשרי האיש שמצא לו ידיד, אף בשעה שהוא הולך למות."
פיטר פן / ג' מ' בארי
"מדוע לא תישארי לי כך למצח נצחים? […] ואולם ונדי למדה לדעת שעל כורחך אתה גדל".
"פיות אינן מאריכות ימים, אך זעירות הן כל כך למראה שאף פרק זמן קצרצר דומה עליהן כעת רבה וממושכת".
"ברייה זו הייתה מעלתני בחורמה זה כבר, אלמלא נתמזל מזלי ובלעה שעון, המתקתק והולך שם בבית מעיה. כיוון שאני שומע מתקתקים אני עוקר רגליי ונס על נשפי קודם שידביקוני".
"רגע זה הוא הארוך והממושך שבכולם".
"אפשר שתאמרי כי באתי כבר בימים ואילו אני רוצה להישאר ילד קטן ולשחק כל ימיי משחקים".
"למות הרי זה, בוודאי, מעשה הרפתקה מופלא".
"'הבה נצפה', קראה ונדי באזרה שארית כוחה, 'לחיק העתיד'".
"'זקנה קפצה עליי, פיטר, הרבה משתי עשרות שנים. גדלתי לפני זמן רב'. 'הבטחת לי שלא תגדלי!' 'על כורחי, פיטר…'"
"'זהו טינקרבל, בזאת אני מחרים אותך לנצח'. 'הו, פיטר, לא לנצח', 'טוב, אז רק לשבוע'."
הקוסם מארץ עוץ / פ' באום
חיי היו כה קצרים שממש לא ידעתי שום דבר. עשו אותי רק שלשום. מה קרה בעולם לפני כן הוא תעלומה עבורי".
טוב. אני רואה שאנחנו עומדים לחיות עוד זמן מה, ואני שמח על כך, כי זו היא בוודאי הרגשה מאוד לא נוחה לא להיות חי".
"'אם נלך מספיק רחוק', אמרה דורותי, 'בזמן כלשהו נגיע למקום כלשהו'".
"…אבל היות שמסע ארוך לפנינו, אעביר את הזמן בכך שאספר לכם על כך, אם תרצו".
דון קיחוטה / מ' דה־סרוונטס
"אין זיכרון אשר לא ימחנו הזמן, ואין מכה אשר לא ירפאנה המוות".
"ואני לעמל ולצרה נולדתי, ואהי מפגע לחיצי הזמן".
"כל העיתים והזמנים, גם ההולכים וגם ההבאים, כהווה אחד הם בעיניו".
"אין תעלומה אשר לא יחשפנה הזמן…"
"לזמן יש כוח רב יותר לשנות דברים מאשר לרצון האנושי."
