במהלך העריכה אני נתקלת פעמים רבות בהשמטת אות היחס שֶׁ כאשר היא נחוצה, ובהוספתה כאשר איננה נחוצה. הגיע הזמן לעשות סדר בבלגן.
בפוסט זה מודגם כל מה שעליכם לדעת בנושא, אז ששש… מתחילים.
במה מדובר?
בקיצור, פוסט זה עוסק במילה אשר, ובגרסה המקוצרת שלה – שֶׁ.
למשל: המספר שאליו הגעת איננו מחובר / המספר אשר אליו הגעת איננו מחובר.
לאן נעלמה השֶׁ?
מי יודע. יש הסבורים שהשמטת מילות הזיקה ש או אשר מעלה את משלב השפה, אך אין זה נכון. במקום עברית נאה, התוצאה היא שפה שאיננה תקינה, בהשפעת האנגלית.
בדוגמאות הנ"ל, השֶׁ התעופפה, נעלמה והשאירה אחריה חלל.
בדוגמאות הבאות אות היחס שֶׁ סולקה, ואת מקומה תפס וְ:
לעומת זאת, הניסוח התקין הוא הואיל ויורד גשם, הטיול מבוטל.
שֶׁ חייבת לעוף!
שֶׁ או לא שֶׁ? זוהי השאלה
בניגוד לדוגמאות האחרונות שדורשות את השֶׁ שלהן, יש מילים אחרות שהוספת שֶׁ בעקבותיהן שגויה.
מה קָדַם לְמה?
טעות נוספת קשורה להיגיון המשפט. הוספת מילת היחס אשר או שֶׁ נכונה רק אם מתייחסים למשהו שקרה קודם. אם מתייחסים לאירוע שהתרחש אחר כך, צריך להשתמש בו' החיבור או לחלק את המשפט לשני משפטים קצרים יותר.
אל תשאירו את השֶׁ בָּדָד
אחת מטעויות הלשון הנפוצות והצורמות באוזניי היא שימוש בשֶׁ במקום במילה כאשר או בקיצור שלה – כְּשֶׁ.
ועוד עניין באותו עניין – פסיקים
בפוסט כמה קטן, ככה חשוב כתבתי על חשיבות הפסיק הקטן הזה, עד כדי כך שנוכחותו או השמטתו משנות לגמרי את משמעות המשפט.
גם בנושא שֶׁ יש לפסיק כוח להשפיע על המשמעות.
בדוגמאות הבאות שֶׁ יכול להיות תקני, אך יש לוודא שאכן התכוונתם למשמעות המצוינת.
מה למדנו?
- מתי אין להשמיט את השֶׁ
- מתי אין להחליף את השֶׁ ב־וְ
- מתי חובה להחליף את השֶׁ ב־וְ (או לחלק את המשפט לשני משפטים קצרים יותר)
- מתי שינוי קל במשפט מצריך את השֶׁ או מְיַתֵּר אותו
- מתי אין לכתוב שֶׁ אלא כְּשֶׁ
- מהי השפעת הפסיק על משמעות משפטים שבהם מוסיפים שֶׁ
כדאי לקרוא את כתבתו של תומר בן אהרון, העולם בו אני חי, בכתב העת הדיגיטלי אלכסון. הוא לא משכנע אותי, אבל אין להתחמק מהעובדה שיש דעות שונות בנוגע לתקינות השפה ולנורמות הלשוניות, ולהכרח להישמע להן או למרוד בהן.
