סיפור מסתובב לנו בראש די הרבה זמן. הוא לא נמצא שם במילים, אלא בתמונות, ברגשות, בשברי זיכרונות, בהבזקים. את כל אלה אנו רוצים להפוך למילים. איך מתחילים? בעיניי זהו השלב הקשה ביותר בכתיבה.
מחסום כתיבה אינו מתרחש רק בהתחלה, בחיפוש אחר המילים הראשונות לסיפור שלנו. לפעמים הסיפור מתקדם לשביעות רצוננו, ואז… נתקעים.
יש המתארים מחסום כתיבה כדף ריק או כמסך וורד ריק שעליו מנצנץ הסמן של העכבר. זהו מחסום כתיבה רעיוני.
סוג אחר של מחסום כתיבה הוא כשיודעים מה רוצים לומר, אבל נתקעים כי לא מוצאים את הדרך לומר זאת. בסוג זה של מחסום ייתכן שיש פער בין שני חלקים מגובשים, שקשה לסופר לגשר עליו. אפשרות נוספת היא שאין ריק אלא שפע. שפע של אותיות, מילים ופתגמים שצריך לנבור בו בעזרת סכין מנתחים כדי לשלוף את הנכונים בלבד.
אני רואה זאת כחיפוש מחט בערמת שחת.
איך מתמודדים עם מחסום כתיבה?
מרגישים חסומים? אפשר לפעול בשיטת בת היענה ולחכות שהמחסום ישתחרר מעצמו. ולחכות. ולחכות. כך יכולים לעבור חודשים בלי שנכתוב מילה אחת. לכן עלינו לפעול כדי לשנות.
בפוסט מחסום כתיבה – על מה ולמה? כתוב שכדאי להבין את המקור למחסום הכתיבה וכך אולי להצליח להימנע ממנו, אבל עד שנבין את שורש הבעיה, אפשר להתמודד עם הסימפטומים.
בהמשך 15 טיפים להתגברות על מחסום כתיבה, שליקטתי ממקורות שונים. לא כל הטיפים יעזרו לכל אחד ובכל סוג של כתיבה, אך גם אם רק אחד או שניים יועילו, תצאו מורווחים. כך או כך, אוכל להתרווח על הכורסה, וכפולניה טובה לומר: אני את שלי אמרתי, אתם תעשו מה שאתם רוצים.
1. שגרת כתיבה
אם נשב לכתוב רק כאשר אנו מרגישים שהמוזה נפלה עלינו, ייתכן שלא נתקדם הרבה. אם נכניס את הכתיבה ללו"ז שלנו על בסיס קבוע, כך שישתלב עם מטלות החיים השוטפות, ייתכן שמשהו יצא מזה. לא חייבים כל יום למשך שעות, אפשר להתחיל פעם או פעמיים בשבוע, לחצי שעה או שעה. אם בזמן הזה משהו יתחיל לזרום מאיתנו, יהיה לנו קל יותר להמשיך. גם אם נבהה בנייר או במחשב ולא נכתוב מילה, עדיין עלינו להשאיר את זמן הכתיבה בלו"ז פנוי, בשום אופן אל לנו ליצור שגרה חדשה, שהכתיבה איננה חלק ממנה.
2. כתיבה חופשית
בהמשך לסעיף 1, אפשר להחליט שאנו כותבים ויהי מה, ללא הפסקה, רצוי בכתב יד. לא משנה מה יוצא לנו, אנו לא מתעכבים על תוכן, על דקדוק, על איות או על נושא, גם אם מה שיוצא כלל אינו קשור לסיפור שלנו. העיקר: נמנעים מביקורת עצמית. איך אומרים בגן? "מה שיוצא, אני מרוצה!"
3. אימון
תקועים בסיפור שלנו? בואו נכתוב סיפור אחר. הכתיבה, כמו כל דבר, דורשת אימון, תרגול. כדי להתגבר על מחסום הכתיבה עלינו לכתוב, גם אם לא על מה שהתכוונו לכתוב. אולי בתת־מודע נוביל את עצמנו חזרה למקום שבו נתקענו. כשנהיה מאומנים בפעולת הכתיבה עצמה, ונהיה בתוך שגרת כתיבה, ייתכן שנחזיר את עצמנו לנקודת התקיעה, ונתקדם משם.
4. קישטה לביקורתיות
אפשר לחפש את המילה המושלמת או את הדימוי המדויק במשך שעות, ולא למצוא. נשאיר את זה לשלב העריכה ונשתמש במילים אחרות, גם אם יצאו תיאורים מייגעים או מילים שאינן מעבירות במדויק את כוונתנו. אפשר להוסיף סימן גרפי כלשהו ליד הקטע שאינו מדויק בעינינו, ובהמשך לבצע חיפוש (Ctrl+F) של אותו סימן, כדי להגיע למקומות שנרצה לשפר. כך במקום להיתקע נתקדם, גם אם לא מושלם. נמשיך לכתוב לפי לו"ז השגרה שקבענו לעצמנו (נקודה 1 הנ"ל). העבודה תתבצע במעגלים, קדימה ואחורה למקומות שבהם נתקענו, ושוב מתקדמים וחוזר חלילה. ייתכן כי כשנחזור למקומות ההיתקעות נגלה להפתעתנו שאנחנו יודעים בדיוק מה לכתוב.
5. משנה מקום משנה מזל
החדר השקט והמחשב שעל שולחן העבודה אינם מעוררי מוזה אם היא איננה נמצאת בתוכנו, אם היא ברחה. אם נצא לפעילויות שאינן קשורות לכתיבה, ייכנסו לראשינו הבזקי שיחות, קולות, צבעים ותחושות, וכל אלו יתורגמו במוחנו לסיפור שברצוננו לכתוב.
6. נייר ועט – זוכרים שיש דבר כזה?
שינוי אווירה יכול להתרחש גם בחדר השקט, בלי לצאת לעולם החיצון. נניח למחשב וננסה לכתוב בכתב יד, ואולי משהו קסום יקרה – מה שנמצא בתת־המודע שלנו יזרום מהמוח דרך היד אל העט ולנייר.
7. ביבליותרפיה
זה קצת דומה לכתיבה חופשית, אבל עם טריגר כלשהו – כתיבה בהשראת תמונה שהגרלנו ממאגר תמונות, בהשראת מוזיקה, סביב מילים שהגרלנו באקראי, בעקבות שורה אקראית מספר אקראי וכדומה.
8. לא חייבים להתחיל בהתחלה
לפעמים הדבר הקשה ביותר הוא השורות הראשונות בסיפור. אנחנו רוצים שהן יסקרנו, ימשכו את הקורא לא להניח את הספר מהיד. הן צריכות לגלות מספיק כדי שירצה להמשיך לקרוא, ולהסתיר מספיק כדי… שירצה להמשיך לקרוא. בואו נניח להתחלה, ונתחיל מהאמצע. לפעמים המשפטים הראשונים צריכים להיכתב אחרונים, אחרי שהסופר כבר גיבש את ספרו.
9. משימות שאינן דורשות חשיבה
הרעיונות הטובים ביותר שלי צצים במקלחת. הבעיה שלי היא שעד שאני יוצאת משם, אני זוכרת שהיה לי רעיון טוב אבל לא זוכרת מהו. יש פתרונות טכניים לכך, נתייחס למהות: כאשר אנו עוסקים במשימות מונוטוניות שאינן דורשות מחשבה – מקלחת, הדחת כלים, טיול עם הכלב – אין לחץ על המוח להשיג משהו ספציפי, והוא משוטט בתת־מודע של עצמו ומגיע למחוזות היצירתיות.
10. הזבוב שעל הקיר
בואו ננסה לשנות את נקודת המבט שלנו, להסתכל על הסצנה שאנו תקועים בה בפרספקטיבה אחרת. אולי נראה את האירועים בעין חדשה שתעזור לנו לספר עליהם. למשל, אם אנו כותבים על עצמנו בגוף ראשון (ראו על כך בפוסט גוף המספר) ותקועים, בואו ננסה לראות איך הדמויות האחרות בסיפור רואות אותנו; ננסה להיכנס למעין משחק תפקידים, שבו אנו בתפקיד האחר, ומכניסים לו מילים לפה ורגשות ללב.
11. שלד
פוי, למה לחשוב על שלדי אדם? בְּנוּ את הסיפור שלכם כפי שבונים שלד לבניין. עצה זו יכולה לעזור לאנליטיים שבינינו. בניגוד לעצות הקודמות להגברת היצירתיות ללא מחשבה, כאן דווקא ההצעה היא להשקיע מחשבה רציונלית בשלד של הסיפור, לכתוב ראשי פרקים, תת־פרקים ותת־תת־פרקים, ואז אולי הראש שלנו יְכֻוַּן למלא אותם בתוכן יצירתי. השלד אינו מחייב, אפשר בקלות אחר כך להזיז קטעים ממקום למקום (תוכלו לקרוא על כך בפוסט וורד מסייע לבנות מסמך). מי שבוחר בטכניקה זו חייב לזכור להסיר את הפיגומים שסייעו לו לבנות את הבניין. אסור שבתוצר הסופי יישארו כותרות טכניות והערות מבניות שסייעו למהלך הכתיבה.
12. בניית דמויות
הגענו למחצית ונתקענו? הסיפור לא מתקדם? בואו נניח בינתיים להמשך הכתיבה, ונפתח את הדמויות שכבר קיימות (תוכלו לקרוא על כך בפוסטים תמונה של דמות, דמויות אמינות – זה כל הסיפור ומה מניע את הדמויות שלנו?). זה משהו שממילא כדאי לנו לעשות לשיפור הסיפור שלנו, אז זה הזמן – נעסוק במשהו אחר שעדיין קשור לסיפור, ואחר כך נחזור לנקודת התקיעה, ואולי נגלה שהיא השתחררה. ייתכן שאם נבין טוב יותר את המוטיבציה של הדמויות שלנו יתברר לנו מה הדבר הבא שהן יעשו, כלומר: המשך הסיפור יתחיל לזרום.
13. תהליך חזותי
אם המילים נעלמות לנו, בואו נעבור לתמונות. נדמיין את הסצנה, כאילו אנו רואים סרט. נסתכל על סרטונים המראים את התפאורה של הסיפור שלנו (חוף הים, מרכז תל־אביב, המדבר בדובאי), ובעזרת מילות חיפוש רלוונטיות ב"גוגל תמונות" נסתכל ואולי נקבל השראה.
14. הסחות דעת – לא עוד!
קשה להתמקד במשהו מסוים כאשר כל רגע הטלפון והמחשב משמיעים צלילים שונים – הודעות וואטסאפ, דואר אלקטרוני שנכנס, התראות מזג אוויר ועוד ועוד הסחות. נכבה. נשתיק. אם קשה לבד, ניעזר בתוכנות שעושות זאת עבורנו. אולי השקט שייווצר ייתן לסיפור לפרוץ.
15. פנו לאחרים להשראה
תקועים? בואו נקרא ספרים, בנושא כתיבה אבל לא רק. לפעמים שקיעה בספר טוב כמוה כיציאה מהחדר השקט (ראו טיפ 5). קריאה יכולה להעניק לנו השראה גם לכיוון שאינו קשור לספר שהדליק לנו נורה מעל לראש ושלח אותנו להמשך הכתיבה.
יש לך עוד רעיונות להתגברות על מחסום כתיבה? זה המקום לשתף.
