שלילה כפולה (השימוש בשתי מילות שלילה ברצף) אינה טעות דקדוקית, ולפעמים השימוש בה אפילו הכרחי. אבל לפעמים היא רק יוצרת משפטים מסורבלים ומבלבלים. שימוש בשלילה כפולה יכול להיות מכוון, גם אם לא נחוץ, ומסייע לתאר דקויות של משמעויות.
בפוסט זה מוצגות שלוש הווריאציות של שלילה כפולה: מסרבלת, הכרחית, כלי להעברת מסר.
1. שלילה כפולה מסרבלת
האקדמיה ללשון העברית עוסקת בנושא השלילה הכפולה, ומציגה משפט משעשע למדי, הבא להמחיש מדוע רצוי להימנע משלילה כפולה, אף שהיא תקנית: "אומנם לא יהיה שגוי לומר שהימנעות מאי־שימוש בשלילה של שלילה איננה בלתי תקנית, אך השימוש בה די מבלבל".
תסכימו איתי שלוּ הייתם נתקלים במשפט מפותל כזה הייתם ממשיכים הלאה, לא מנסים לפענח אותו, ותוהים אם בכלל כדאי להמשיך לקרוא את הטקסט.
האקדמיה מפשטת לנו את המשפט המסורבל שיצרה: "נכון לומר ששימוש בשלילה של שלילה הוא תקני".
והיא מסבירה:
"לא יהיה שגוי לומר פירושו נכון לומר. הכוונה ב'הימנעות מאי־שימוש' היא שימוש. איננה בלתי תקנית כלומר היא תקנית".
מזכירה לכם שהימנעות מעודף מלל חשובה תמיד, לא רק בשלילה כפולה. תוכלו לקרוא על כך בפוסטים גיבוב של מילים, מילים ריקות וכל המוסיף גורע.
2. שלילה כפולה הכרחית
לשלילה כפולה יצא שם רע, אולם עלינו לזכור שיש סיבה שאינה טעות דקדוקית. כמו המלצות כתיבה נפוצות אחרות, כגון לא להשתמש בקול פאסיבי, קיימים מקרים שבהם עלינו להפעיל שיקול דעת ולנהוג בניגוד להמלצות הנפוצות. לפעמים רק בעזרת שלילה כפולה אפשר לקבל משפט העונה לכוונה.
3. שלילה כפולה כדקויות של משמעות
בחיים יש דקויות – לא הכול שחור ולבן, קיימים גוונים; לא הכול כן ולא, לפעמים יש אבל או בתנאי או אולי. שלילה כפולה היא דרך שבה נוכל להעביר ניואנסים.
קחו את ההצהרה "המשפט הזה לא בלתי מובן". מה הכוונה? האם המשפט מובן? האם אינו מובן?
אם ננתח בעזרת השפה בלבד, אכן "לא בלתי מובן" משמעותו "מובן"; אך בהעברת מסרים בין אנשים, בין שבדיבור ובין שבכתיבה, צריך לשים לב גם לדקויות. על הציר הדמיוני בין "מובן" ו"בלתי מובן" קיימות אפשרויות שאינן בקיצון.
"לא בלתי מובן" מכוון למקום כלשהו על הציר הזה. ניסוח זה משדר לקורא שהמשפט אכן מובן, אבל לא לגמרי, לא בקלות.
שלילה כפולה משמשת להראות שקיימים ניואנסים, ולא רק לכך. בעזרתה אפשר לרכך או להסוות מסר: לצורך נימוס, כדי לא להעליב, כדי להסתיר בלי לשקר.
אם כך, בפעם הבאה שיציעו לכם כיבוד שלא נראה לכם טעים, השתדלו לא לומר "לא אתנגד", ואם כבר שגיתם ונאלצתם לטעום מהגועל שהוצע לכם, אמרו "זה לא רע", כדי לא לשקר באמירה "זה טעים".
לסיום: שלילה כפולה מדומה
כאשר אנחנו תופסים מילים שאינן מילות שלילה כמילות שלילה, זוהי שלילה כפולה מדומה. הדוגמאות הנפוצות ביותר למילים שנתפסות בטעות כמילות שלילה הן כלום, מאומה, שום דבר, ואף אחד. כאשר נצרף את מילת השלילה לא למילים אלה, נוצרת אשליה של שלילה כפולה.
בשפה הדיבורית, בטעות אנו משתמשים במילים אלה במשמעות של אין, כלומר אפס מוחלט, ולכן יש הסבורים שמדובר בשלילה כפולה באמירות כגון כלום לא נשאר, הוא אינו אומר מאומה או שום דבר לא זז.
הידעתם?
משמעות המילים כלום ומאומה היא משהו מזערי, ומשמעות המילים שום דבר היא דבר כלשהו או איזשהו. אף אחת מהמילים האלה איננה נרדפת למילים אין או אפס.
מכאן שלא עשיתי כלום פירושו לא עשיתי משהו או לא עשיתי אפילו משהו קטנטן.
גם צירוף המילים אף אחד עם המילה לא אינו שלילה כפולה.
הצירוף אף אחד פירושו אפילו אדם אחד, כלומר: אין בו שלילה כלל. למשל, כשאנו אומרים "אף אחד לא הגיע", אנו אומרים מילת שלילה אחת בלבד – לא. משמעות הביטוי היא שאפילו אדם אחד לא הגיע.
אז מה למדנו?
- שלילה כפולה מסרבלת משפטים, ועל כן מומלץ להימנע משימוש בה.
- עם זאת, יהיו מקרים שבהם ניעזר בשלילה כפולה כדי להעביר ניואנסים.
- שלילה כפולה תורמת כאשר משפט ברור בוטה מדי, וברצוננו לקדם שיח מנומס, מרוכך או מתחמק.
- לא כל מה שנראה כשלילה כפולה הוא אכן כזה. דרך זה למדנו גם את המשמעות האמיתית של מילים ששגורות בפי כולנו.
