"ממש בפאתי הכפר, עמדה אל מול פתח ביתה לולואה, ילדה יחפה בת שלוש עשרה. היא הביטה באהרון בן השמונה ובמנחם בן השבע, שני בני אחותה, שהלכה לעולמה כשבוע ימים קודם לכן. סלמה, אחותם בת השנה וחצי, הייתה אצל אמא של לולואה. לולואה ניסתה לעכל את גודל האחריות המוטלת עליה – להיות אמא להם ולסלמה. המחשבות התרוצצו במוחה: איך תגדל אותם, והיא עצמה ילדה? איך תחנך אותם ותדאג להם, והיא עדיין משחקת בסמטאות הכפר עם חברותיה?"

הספר שוקולד מריר מספר את קורותיו של יוסף – ילד תימני בן ארבע, שהוברח מכפרו שבתימן לפלשתינה. לבד, מנותק ממשפחתו, גדל יוסף ושרד, למרות הקשיים הרבים. זהו סיפור נוגע ללב, על בחירה בחיים, על כוח נשי, על התמדה ועקשנות, על תפילות שלא נענו ועל אלו שנענו, דרך נופי תימן וריחותיה, ועד לפלשתינה של המנדט הבריטי ומדינת ישראל בתחילת דרכה. הספר מבוסס על סיפור אמתי.

בני עדוי נולד בכרם התימנים שבתל אביב, התחנך בבית ספר יסודי במושב דישון שבגליל העליון, ובתיכון הימלפרב שבירושלים. מאז ומתמיד, כתב למגירה שירים וסיפורים קצרים. זהו ספרו הראשון, ספר שמאז היותו צעיר ידע שיכתוב, רק לא ידע מתי.

הציור שעל העטיפה מאת האמן שי כהן ציור בשוקולד מריר 70% על לוח זכוכית.