חלקו הראשון של חיבור זה דן בתולדות גולי ארץ ישראל החל מגלות אשור, שהתרחשה בעת הגליית עשרת שבטי יושבי ממלכת ישראל והחלה בשנת 733 לפנה"ס, לפני חורבן בית ראשון. חלקו השני של החיבור מתאר את קורות ממלכת יהודה, הנקראת גם גלות בבל, שהחלה בשנת 586 לפנה"ס עם הגלייתו של המלך צדקינו וחורבן בית ראשון. חלקו השלישי של חיבור מגולל את קורות נוכחותם והתיישבותם של הגולים מגלות רומי לאחר חורבן בית שני באירופה ובצפון אמריקה.

המחבר מציג את הממצאים על אודות החיפושים אחר עשרת השבטים האבודים מתוך האגדות והמחקרים שנערכו במשך מאות שנים על ידי חוקרים והיסטוריונים, גם מגילויים ארכיאולוגיים וממקורות בעל פה וגם על בסיס תיאור מסורות ותיעוד סימנים יהודיים מובהקים. המחבר עורך גם סקירה היסטורית המתייחסת לנוכחותם ולהתיישבותם של קהילות נידחי ישראל ברחבי תבל, מגולי בבל ומגלות רומי, ובוחן את הידוע על אודות שבטים וקהילות המשייכים את עצמם לזרע ישראל.