מה הקשר בין טווח מספרים בטקסט בעברית ובין מקף, קו מפריד ומינוס?
בכתבה ב־Ynet מסופר על שלט עירוני המכריז על שעות חניה בתשלום, על דו"ח ועל ערעור בבית משפט. ספוילר – הדו"ח בוטל. השלט הנ"ל הוא נושא הפוסט הקצר והחשוב הזה (זכרו שהאורך לא קובע). רבים מתייחסים למספרים באשר הם כאל ספרות מתמטיות, וכולם יודעים שמתמטיקה קוראים משמאל לימין. על כך אין עוררין. אולם לא כל מספר […]
מהם הֶרְמֵזִים וכיצד הם משתלבים בשיח היומיומי ובספרות
קראתם פעם משהו שהזכיר לכם משהו אחר? סביר להניח שתשובתכם היא "כן", ואתם לא לבד – כל מי שאוהב לקרוא נתקל בשמות, במילים, במשפטים או בתיאורים שמהדהדים בראש כמוּכָּרים ממקום אחר לחלוטין. הם גורמים לנו לעצור לרגע ולחשוב אם אכן מדובר באסוציאציה פרטית שלנו שאיננה קשורה כלל לסיפור או אולי יש דברים בגו. במה מדובר? […]
קוד אתי לסופרים ולעורכים
כל ארגון צריך קוד אתי, ערכים וכללי התנהגות המחייבים את חבריו. לרופאים, לעיתונאים, לעורכי דין ולבעלי מקצועות חופשיים נוספים יש קוד אתי. אין בישראל קוד אתי לסופרים ולעורכים. בַּנֵּכָר המצב לא טוב בהרבה – מצאתי רק כללי התנהגות מחייבים עבור מחברים ועורכים של כתבי עת. לא הצלחתי למצוא כללים מקבילים לסופרים ולעורכי לשון וספרות עצמאיים. […]
חזרתיות בטקסט – אמצעי ספרותי או עצלנות של הסופר?
אחד התפקידים שלי כעורכת ספרות הוא להזהיר את הסופרים מעודף חזרתיות. חזרה שוב ושוב על מידע ללא צורך תצרום לקורא, תתיש אותו ותפגום בהנאת הקריאה. לעומת זאת, חזרה מכוונת, אם היא נעשית נכון, היא כלי רב עוצמה שיכול לשפר את הטקסט ולהפוך את הסיפור שלכם למהנה יותר. חזרתיות שכדאי להימנע ממנה חזרה על מילים חזרה […]
קצרצרים 4 / שיבושי מילים ומטבעות לשון
פעמים רבות סופרים רוצים ליפות את ספרם במטבעות לשון, אך בלהט הכתיבה מתפלחות להם טעויות מביכות שאסור שיישארו בספר. בסדרת קצרצרים זו מוצגים לפניכם שיבושי מילים ושיבושים של מטבעות לשון שנתקלתי בהם במהלך שנות עבודתי בעריכת לשון וספרות. מדוע? כי הם משעשעים, אך גם כדי להזהירכם מפני טעויות כאלה. הפעם בחרתי לכתוב על 7 דימויי […]
עורך אינו סופר צללים
לאחרונה יצא לי לערוך שני ספרי עיון, ובשניהם המחברים קצת התבלבלו בין התפקיד שלהם בכתיבת הספר ובין התפקיד שלי כעורכת. את שני הספרים קיבלתי לעריכת תוכן. עריכת תוכן, המקבילה של ספרי עיון לעריכה ספרותית, היא עריכת עומק, המסתכלת על הספר השלם (בניגוד לעריכת לשון שהיא ברמת המילה והמשפט). כמו בעריכה ספרותית, גם בעריכת תוכן של […]
כל מה שרציתם לדעת על טבלאות, חלק ב'
טיפים בנוגע לטבלאות עיצוב טבלה I. חלוקה שווה של שורות ושל עמודות למראה אסתטי ומקצועי, אפשר לבחור כמה עמודות או שורות (או אפילו תאים), ולהגדיר שיוקצה להן גודל זהה. מכרטיסיה תלוית־הקשר של הטבלה "פריסה" (הקיצונית ביותר, הצבועה בכחול), בקבוצת "גודל תא" בוחרים "פזר" "עמודות" או "שורות", על פי העניין II. שמירה על שורות הטבלה ביחד […]
כל מה שרציתם לדעת על טבלאות, חלק א'
יצירת טבלה: יותר מדרך אחת קיימות כמה דרכים ליצור טבלה. חלקן מיועדות לשימוש חד־פעמי, חלקן מתבססות על הגדרות שיצרנו מראש. חשוב להכיר את כולן, ולנצל את המתאימה ביותר לכל צורך. 3 דרכים לבניית טבלה מתוך תפריט שלב ראשון המשותף לכל הדרכים: מכרטיסיית "הוספה" בוחרים "טבלה". בונים את הטבלה באמצעות אחת משלוש הדרכים הבאות. דרך א': […]
הכתיבה ככלי שימושי / חלק 2
בפוסט זה התייחסות לכלי הכתיבה, שהם קלים ונעימים לשימוש בימינו, לעומת אמצעי הכתיבה שהיו נהוגים בעבר. ככל שכלי הכתיבה והפצת התוצר הכתוב נהיו זמינים וקלים יותר לשימוש, כך הלכו ורבו הסיבות לכתיבה (ראו בפוסט הכתיבה ככלי שימושי / חלק 1) והאנשים שכתבו. האם היה תמיד קל לכתוב? איך אנשים כתבו בעת העתיקה ועד היום? מיהם […]
הכתיבה ככלי שימושי / חלק 1
פעמים רבות אני חושבת על כך שיחסית למה שהיה בעבר, כיום קל לכתוב ולערוך. פעם היה צריך לכתוב ביד, לתקן, ושוב לכתוב ולתקן, וכאשר הקשקושים כבר בלתי קריאים – להעתיק, ושוב וחוזר חלילה. כדי לקבל מידע היינו צריכים ללכת פיזית לספריות ולנבור שם, להתכתב עם יודעי דבר שיוכלו להשיב על שאלות שתשובות להן לא נמצאות […]
