כוחה (וחולשתה) של ההגזמה בספרות: על היפרבולות, חלק 2
בפוסט לא הגזמת? כתבתי על היפרבולות לשוניות – אותן הגזמות שנכנסות לשיח הבין־אישי ומקיפות אותנו בכל תחום של חיינו. בשפה המדוברת היומיומית יש מקום לדון על השימוש בהפרזות בכלל, ועל עוצמתן וכמותן בפרט. בספרות, לעומת זאת, אין עוררין שלהיפרבולות תפקיד חשוב. על כן, בפוסט זה נחקור מדוע סופרים משתמשים בהיפרבולות, וכיצד הם ממקמים אותן בסיפוריהם. […]
לא הגזמת? על היפרבולות בשפה המדוברת, חלק 1
כולכם יודעים שאצלי הכול מתחיל ממילים. על כן אני נוטה לשקוע במחשבות ממש לא חשובות – על מילים, כמובן. כך הגעתי להגות על הכוח שיש למילים, ובפוסט זה – על הכוח של הִיפֶּרְבּוֹלוֹת (Hyperboles). לא, לא אלו המתמטיות אלא היפרבולות לשוניות, שבעברית נקראות לשון הגזמה, לשון הַפְלָגָה. הכוונה לשימוש מכוון בהגזמה, אפילו הגזמה מוגזמת. למה […]
לא התכוונתם להצחיק, נכון?
כשקראתי את הניסוח שבתמונת השער לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. התפשרתי על לבכות מרוב צחוק. פדיחות בטקסטים שאנחנו כותבים הן אנושיות ויכולות לקרות לכל אחד, גם לסופרים – מתחילים או מנוסים. על שביל הטעויות המבדחות צעדו רבים וטובים, עדיין צועדים איתנו וגם יצעדו בו אחרינו. אתם יודעים מה אומרים על צרת רבים, נכון? אל […]
כל המוסיף גורע
"כל המוסיף גורע" – זוהי הגרסה העברית הישנה של חז"לינו לביטוי Less is More (פחות זה יותר). בכך עוסק הפוסט הזה – במילים עודפות שאין מקומן בטקסטים שלנו. בפוסט גיבוב של מילים הצגתי 6 דוגמאות לניסוחים מסורבלים. אלו ניסוחים תקינים דקדוקית אך פוגעים במיקוד המסר ובזרימה של רצף הקריאה, ועל כן יש לתקנם. הפוסט מילים […]
מילים ריקות
אֶה־בֶּה־צִיגָלֶה־מֶה הוא ביטוי המחקה פעייה של עז קטנה ("ציג" זה "עז" ביידיש, והסיומת "לה" באה להקטין, כמו חנה'לה). הורים נהגו לומר זאת לילדיהם בדרישה שיפסיקו לגמגם ולהסס, וידברו כבר לעניין. איך זה קשור לפוסט זה? בפוסט זה נלמד לנקות את הטקסט שלנו מה"אֶה־בֶּה־צִיגָלֶה־מֶה", כך שהטקסט יזרום בשטף ובהיגיון. זהו המשך לפוסט גיבוב של מילים, שבו […]
עבודה עם הערות
כשמסמך עובר בין המעורבים בכתיבה, כל אחד מהם יכול לבצע שינויים שמתועדים ב"עקוב אחר שינויים" (ראה "עקוב אחר שינויים": האקסטרות), אולם לא תמיד נרצה לבצע שינוי, אלא רק להעיר או לשאול או לבקש. למטרה זו קיימות הערות, שהן חלק בלתי נפרד מהקונספט של "עקוב אחר שינויים". העבודה בעזרת הערות ברורה, ועל כן לא אתעכב על […]
"עקוב אחר שינויים": האקסטרות
חשבתם שאתם יודעים איך עובדים במצב מעקב אחר שינויים? הרי מה הבעיה – לוחצים על כפתור "עקוב אחר שינויים", מתחילים מעקב ובבוא הרגע עוברים על השינויים ומאשרים או דוחים. בגדול – נכון, אבל… אני מהמרת שכל מי שיקרא את הפוסט הזה יגלה משהו חדש שרלוונטי לעבודתו, ואפילו יותר מאחד. פוסט זה הוא מעין קריאה מודרכת, […]
כל מה שרציתם לדעת על טבלאות, חלק ג'
I. המרת טקסט לטבלה (ולהפך) יש לנו טקסט קיים וצריך להעבירו לצורת טבלה? קלי קלות. בוחרים את הטקסט כולו, כולל סימן הפִסְקה האחרון (על כך ראו בפוסט זה שאנחנו לא רואים אותם לא אומר שהם לא קיימים!). תזכורת: נוכל לראות את סימן הפסקה אם נסמן בלשונית "בית", בקבוצת "פִסְקה", את "הצג הכול": סימן הפסקה נראה […]
קצרצרים 5 / שיבושי מילים ומטבעות לשון
פעמים רבות סופרים רוצים ליפות את ספרם במטבעות לשון, אך בלהט הכתיבה מתפלחות להם טעויות מביכות שאסור שיישארו בספר. בסדרת קצרצרים זו מוצגים לפניכם שיבושי מילים ושיבושים של מטבעות לשון שנתקלתי בהם במהלך שנות עבודתי בעריכת לשון וספרות. מדוע? כי הם משעשעים, אך גם כדי להזהירכם להימנע מטעויות כגון אלה. בקטע הקצרצר הבא שתלתי 20 […]
מה הקשר בין טווח מספרים בטקסט בעברית ובין מקף, קו מפריד ומינוס?
בכתבה ב־Ynet מסופר על שלט עירוני המכריז על שעות חניה בתשלום, על דו"ח ועל ערעור בבית משפט. ספוילר – הדו"ח בוטל. השלט הנ"ל הוא נושא הפוסט הקצר והחשוב הזה (זכרו שהאורך לא קובע). רבים מתייחסים למספרים באשר הם כאל ספרות מתמטיות, וכולם יודעים שמתמטיקה קוראים משמאל לימין. על כך אין עוררין. אולם לא כל מספר […]
