קצרצרים 1 / שיבושי מילים ומטבעות לשון

באתר של האקדמיה ללשון העברית כתוב: "העברית שלנו משופעת במאות רבות של מטבעות לשון, ואלו מְתבלים את לשוננו ומעניקים לה נופך מיוחד משלה". מטבע לשון (הנקרא גם ניב או צירוף כבול) הוא צירוף של מילים שמקבל משמעות כלשהי, שונה מהמשמעות המילולית של כל מילה בנפרד או של כולן יחד. מטבעות לשון בספרות מעשירים את הטקסט […]

בואו נשתעשע עם השפה / חלק ב': אַקְרוֹסְטִיכוֹנים

השפה איננה משמשת רק לתקשורת. יש בה ערך אסתטי (בספרות ובשירה), ואפשר גם להשתעשע בה. בפוסט בואו נשתעשע עם השפה / חלק א': פלינדרומים הדגמתי סוג אחד של משחק עם השפה. הפעם אני רוצה לדבר על שעשועי לשון מסוג אחר. אקרוסטיכון הוא טקסט (שירה או פרוזה) שאותיות מסוימות מכל מילה, שורה או בית בו יוצרות […]

האם המילה "בּוּם" לגיטימית ב"שבץ־נא"?

המילה "בּוּם" היא מילה אונומטופיאית, כלומר: היא מחקה את הצליל של משמעותה (עוד על כך בפוסט אונומטופיאה). איכשהו לאורך הדרך הפכה המילה "בּוּם" ללגיטימית, והיא אפילו מקבלת ערך מילוני. היות שבימים קשים אלו מילה זו מְכָכֶבֶת בשיח הציבורי והפרטי, ראוי שאקדיש לה פוסט נפרד. בתקשורת ובעיתונות, כמו גם בדיווחים של עדים, יש שימוש בשפה שתעביר […]

בואו נשתעשע עם השפה / חלק א': פלינדרומים

בעברית: מילה מתהפכת או משפט מתהפך מה עוד אפשר לעשות עם השפה חוץ מלדבר ולכתוב בה, כלומר: חוץ מלתקשר עם אחרים ולהעביר מסרים? אפשר לשחק! שעשועי לשון ומשחקי מילים עושים שימוש בתכונות של השפה ללא מטרות גלויות או נסתרות כלשהן, מלבד הנאה צרופה. בוויקיפדיה מפרטים סוגים שונים של שעשועי לשון, אני רוצה להתמקד בפלינדרומים. מה […]

ניפגש ברחוב המלך קינג ג'ורג'?

יש לי כלבה חמודה, אבל לא כל כך חכמה – את אוצר המילים שהיא מבינה אפשר לספור על יד אחת. כשמנקים את הבית ורוצים שהיא תצא למרפסת אומרים לה "צאי החוצה", וכשרוצים שהיא תיכנס חזרה הביתה… גם אומרים לה "צאי החוצה", כי היא לא מבינה מה זה "היכנסי פנימה". הכפילות הלשונית במילה "החוצה", החוזרת רעיונית […]

כמה קטן ככה חשוב 2

על חשיבות הפסיק, חלק ב' תביאי שוקולד פרה. תביאי שוקולד, פרה. ככה פסיק קטנטן יכול להפוך משפט תמים לעלבון נוראי. גם בשפה המדוברת יש לתת את הדעת על הפסיק, ולמעשה אנו עושים זאת ממילא, בלי לחשוב על כך. בדוגמה הנ"ל המשפט מקבל טון של גסות רוח, בגלל ההפסקה הקצרצרה הזו בדיבור, לחלקיק שנייה, הפסקה שבכתיבה […]

שֶׁ קטנה ומבלבלת

במהלך העריכה אני נתקלת פעמים רבות בהשמטת אות היחס שֶׁ כאשר היא נחוצה, ובהוספתה כאשר איננה נחוצה. הגיע הזמן לעשות סדר בבלגן. בפוסט זה מודגם כל מה שעליכם לדעת בנושא, אז ששש… מתחילים. במה מדובר? בקיצור, פוסט זה עוסק במילה אשר, ובגרסה המקוצרת שלה – שֶׁ. למשל: המספר שאליו הגעת איננו מחובר / המספר אשר […]

יום המשפחה / חלק ב'

לכבוד יום המשפחה חיפשתי ניבים, ביטויים וצירופי לשון בעברית, הכוללים את המילים "אימא", "אבא", "אחים" ו"משפחה". להפתעתי התקשיתי למצוא. בין היתר חיפשתי במילון אבניאון, שבו יש לשונית "ניבים וצירופים" עבור מילים רבות, אבל לא עבור "אימא", שלושה צירופים עבור המילה "אח" ורק צירוף אחד עבור "אבא"; במילון רב־מילים שבו יש לשונית "צירופים", רוב מוחלט של […]

יום המשפחה / חלק א'

כמה פעמים נתקלתם בניסוחים מסורבלים כגון אלה? "סבתא של סבתא שלי הייתה תופרת מחוננת". "סבתא שלי? אז אבא שלה היה כנר". "האישה של אח של אבא שלי היא מורה למתמטיקה". יום המשפחה הוא זמן אידאלי לעשות סדר במילים המתארות יחסים משפחתיים. קרבת דם משפחה גרעינית המושג המסורתי למשפחה הגרעינית כולל את ההורים ואת ילדיהם. פה […]

שפה חדשה דמוית עברית: תרגומית

Photo by Alexis AMZ DA CRUZ on Unsplash מדי יום מגיעה השעה הזו, הרגע שבו אני מצהירה (לעולם ולעצמי) שעכשיו אני הולכת ללמוד ספרדית. חלילה לא להימרח על הספה מול הטלוויזיה הדלוקה, אלא ללמוד שפה זרה (על ההכחשה הזו תוכלו לקרוא בפוסט יופמיזם ותקינות פוליטית). מדוע רובנו, הישראלים, שולטים באנגלית טוב יחסית למדינות לא דוברות […]