מאילו מוקשים סופר מתחיל צריך להיזהר?

תבניות כתיבה האופייניות לסופרים מתחילים שמהן צריך להיזהר אין דבר מרגש יותר לסופר מאשר ההחלטה להוציא את ספרו לאור. הוא לוקח נשימה עמוקה, שולח את היצירה שלו להוצאות ספרים שונות ומחזיק אצבעות. הספר שלו עובר לְלֶקְטוֹר (מומחה הקורא את כתב היד ונותן חוות דעת אם הוא ראוי לפרסום), ואם מתמזל מזלו, חוזרים אליו מההוצאה והוא […]

כוחה (וחולשתה) של ההגזמה בספרות: על היפרבולות, חלק 2

בפוסט לא הגזמת? כתבתי על היפרבולות לשוניות – אותן הגזמות שנכנסות לשיח הבין־אישי ומקיפות אותנו בכל תחום של חיינו. בשפה המדוברת היומיומית יש מקום לדון על השימוש בהפרזות בכלל, ועל עוצמתן וכמותן בפרט. בספרות, לעומת זאת, אין עוררין שלהיפרבולות תפקיד חשוב. על כן, בפוסט זה נחקור מדוע סופרים משתמשים בהיפרבולות, וכיצד הם ממקמים אותן בסיפוריהם. […]

לא התכוונתם להצחיק, נכון?

כשקראתי את הניסוח שבתמונת השער לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. התפשרתי על לבכות מרוב צחוק. פדיחות בטקסטים שאנחנו כותבים הן אנושיות ויכולות לקרות לכל אחד, גם לסופרים – מתחילים או מנוסים. על שביל הטעויות המבדחות צעדו רבים וטובים, עדיין צועדים איתנו וגם יצעדו בו אחרינו. אתם יודעים מה אומרים על צרת רבים, נכון? אל […]

כל המוסיף גורע

"כל המוסיף גורע" – זוהי הגרסה העברית הישנה של חז"לינו לביטוי Less is More (פחות זה יותר). בכך עוסק הפוסט הזה – במילים עודפות שאין מקומן בטקסטים שלנו. בפוסט גיבוב של מילים הצגתי 6 דוגמאות לניסוחים מסורבלים. אלו ניסוחים תקינים דקדוקית אך פוגעים במיקוד המסר ובזרימה של רצף הקריאה, ועל כן יש לתקנם. הפוסט מילים […]

מילים ריקות

אֶה־בֶּה־צִיגָלֶה־מֶה הוא ביטוי המחקה פעייה של עז קטנה ("ציג" זה "עז" ביידיש, והסיומת "לה" באה להקטין, כמו חנה'לה). הורים נהגו לומר זאת לילדיהם בדרישה שיפסיקו לגמגם ולהסס, וידברו כבר לעניין. איך זה קשור לפוסט זה? בפוסט זה נלמד לנקות את הטקסט שלנו מה"אֶה־בֶּה־צִיגָלֶה־מֶה", כך שהטקסט יזרום בשטף ובהיגיון. זהו המשך לפוסט גיבוב של מילים, שבו […]

מהם הֶרְמֵזִים וכיצד הם משתלבים בשיח היומיומי ובספרות

קראתם פעם משהו שהזכיר לכם משהו אחר? סביר להניח שתשובתכם היא "כן", ואתם לא לבד – כל מי שאוהב לקרוא נתקל בשמות, במילים, במשפטים או בתיאורים שמהדהדים בראש כמוּכָּרים ממקום אחר לחלוטין. הם גורמים לנו לעצור לרגע ולחשוב אם אכן מדובר באסוציאציה פרטית שלנו שאיננה קשורה כלל לסיפור או אולי יש דברים בגו. במה מדובר? […]

חזרתיות בטקסט – אמצעי ספרותי או עצלנות של הסופר?

אחד התפקידים שלי כעורכת ספרות הוא להזהיר את הסופרים מעודף חזרתיות. חזרה שוב ושוב על מידע ללא צורך תצרום לקורא, תתיש אותו ותפגום בהנאת הקריאה. לעומת זאת, חזרה מכוונת, אם היא נעשית נכון, היא כלי רב עוצמה שיכול לשפר את הטקסט ולהפוך את הסיפור שלכם למהנה יותר. חזרתיות שכדאי להימנע ממנה חזרה על מילים חזרה […]

גיבוב של מילים

כעורכת ספרות ותיקה אני נתקלת שוב ושוב באותן טעויות של סופרים בתחילת דרכם. על חלק מהן כבר כתבתי בבלוג על כתיבה ושאר בני דודים. בפוסטים המקובצים תחת הקטגוריה "טיפים לסופר המתחיל" אני מתמקדת במתן כלים לכותבים לשיפור כתיבתם – הסברים, המלצות והדגמות של עשה ואל תעשה. הנושאים של הפוסטים נשאבים ממגמות חוזרות בטקסטים שאני עורכת. […]

אונומטופיאה (Onomatopoeia)

בעברית: מצלול המכשיר הנ"ל נקרא אצלנו בבית "פססס". למה? הרי זה ברור. זוהי מילה אונומטופיאית שהמצאנו, ואנחנו דבקים בה. מהי אונומטופיאה? אונומטופיאה היא מילה, הברה או אות שמחקה את הצליל של משמעותה, כך שאפשר לשמוע אותו במהלך הקריאה. לא מדובר בתיאור מילולי של הצליל, למשל: "קול חזק, חד וצורם", אלא בחיקוי שלו. חוקרים סבורים שבתחילת […]

מה עובר לו בראש?

כדי לקבל דמויות עמוקות ומעניינות, על הסופר להעביר לקורא כל מה שעובר על הדמויות, כולל מחשבותיהן. גם אם מספר חיצוני בגוף שלישי כותב מנקודת מבטה של אחת הדמויות בלבד, הוא יודע עליה הכול, כולל מחשבותיה הסמויות ביותר. בספרות, מחשבותיה אלה של הדמות נקראות דיאלוג פנימי, מונולוג פנימי או מחשבה פנימית. בפוסט זה אני משתמשת במושג […]