לא תספיקו לומר מילה והמילה תסתיים

על הומונימים תיעוד של מילת מבוגרים במצרים העתיקה, ימי השושלת השישית, 2000-2350 לפנה"ס מאת: http://www.circlist.de/beschneidung.jpg, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=842429 חידה 11 אנשים חיכו להסעה לעבודה. ברכב ההסעות שהגיע היו רק 10 מקומות. אף אחד לא נכנס. מדוע? זוהי דוגמה למשחק מילים העושה שימוש בהומונימיה (אם לא פענחתם בעצמכם, התשובה לחידה בסוף הפוסט). מהם הומונימים? מילים בעלות […]

זכר ונקבה ברא אותם / חלק ב'

הפוסט זכר ונקבה ברא אותם / חלק א' עוסק בכתיבה מגדרית. על דרך האסוציאציה, אתייחס כאן למילים שהן גם נקבה וגם זכר, למילים שאנחנו נוטים להתבלבל במין הדקדוקי שלהן, ואגע גם קצת במספרים בהקשר זה. כללי השפה העברית נבנו על בסיס המקורות הכתובים של תרבותנו – התנ"ך, ספרות חז"ל, ספרות ימי הביניים והספרות החדשה. הבעיה […]

חטאים ונרדפותיהם

ניסוחים מסוג זה רצים ברשתות החברתיות מדי שנה, לקראת יום הכיפורים. גרסה משעשעת נוספת לסליחות פרסמה האקדמיה ללשון העברית, המפרסמת מעת לעת פנינים שאומרים ילדים קטנים: "עמית, אני מבקשת ממך סליחה על כל הפעמים שאני ארביץ לך בטעות". לקראת יום הכיפורים הממשמש ובא, הגיע הזמן להתעמק בחטאים שלנו. אין לי עצה טובה בנושא החטאים, מלבד… […]

זכר ונקבה ברא אותם / חלק א'

אחת הבעיות שנתקלים בה מתרגמים ועורכי לשון בשפה העברית היא בעיית המגדר. למשל, תרגומים פשוטים: הבעיה מתעוררת בטקסטים מסוגים שונים: שאלונים, פרסומים, פוסטים, עלונים רפואיים ועוד. מי קורא את הטקסטים שלנו? כאשר אנחנו כותבים טקסט שיווקי, למשל, ייתכן שקהל היעד שלנו כולל גם נשים וגם גברים. אומנם מקובל בעברית לפנות בלשון זכר לקהל מעורב, אבל […]

עברית של שבת

שחר ואלה, תלמידות כיתה ח', כתבו על חשיבות השימוש בשפה עברית תקנית, באתר "השפה העברית" של משרד החינוך: "…במידה ואנו מבקשים לגשת לאדם מכובד בתפקיד חשוב (ראש עיריית תל אביב למשל), לדון עמו בנושא מסוים ולשטוח טענותינו בפניו, הוא יקשיב לדברינו ויכבד אותם יותר, אם נדבר עמו בשפה גבוהה, תקנית וברורה". בהמשך אערוך את הקטע […]

מילים נרדפות – האומנם תאומות זהות?

משחקים מילוליים הם דרך נהדרת להעביר נסיעות ארוכות עם ילדים. כשבני היה קטן, אחד מהמשחקים האלה היה משחק המילים הנרדפות. כמה שיותר. אני הייתי שואלת אותו: איזו עוד מילה יש לאף? והוא היה עונה: חוטם. לשטיח? מרבד. לעץ? אילן. לענף? בד. לבד? אריג. ולפעמים הוא היה שואל אותי: איזו עוד מילה יש לאווירון? והייתי עונה: […]

כמה קטן, ככה חשוב 1

על חשיבות הפסיק, חלק א' קרדיט: Buttersafe,  https://www.buttersafe.com על חשיבותו של הפסיק ממה בנוי טקסט? מאותיות, כמובן. אותיות שיוצרות מילים, שיוצרות משפטים, שמעבירים רעיון. אבל לא רק. הטקסט מכיל סימנים שונים, שאינם אותיות. חלק מהסימנים האלה הם סימני פיסוק, המסייעים בקריאת הטקסט ובהבנתו, ומעניקים לו את הטון. אין בכוונתי ללמד את כללי הפיסוק, הם מפורטים […]

שפה – של העם או של מגדל השן האקדמי?

בניין האקדמיה ללשון העברית בירושלים האם הקפדה על שפה נאה היא הכרח או שמא היא טרחנית ומתנשאת, או כמו שאחד הסופרים שעבדתי איתו אמר – אל תהיי סתם פלצנית! האם על מקבלי ההחלטות הלשוניות לקבע את השפה או לזרום עם שפת העם המשתנה תמידית? איך תפיסתנו את השפה משפיעה על השימוש שאנחנו עושים בה? נושא […]