מה לי ולעריכה לשונית?

ברוכים הבאים ללשונית החדשה באתר שלי – הבלוג "על כתיבה ושאר בני דודים". שמי נורית שי. בעבר, לוּ הייתם שואלים אותי במה אני עוסקת, הייתי עונה: "לפרנסתי אני מורה לביוטכנולוגיה ולכימיה, להנאתי אני קוסמת של מילים". תלמידיי היו מרימים גבה כאשר הייתי מחזירה להם דו"חות מעבדה, ובשוליים כתוב "רגע של עברית". מלבד הערות על התוכן […]

חשיבה אסוציאטיבית ככלי להגיע לצלילות מחשבה וליצירתיות

ראיתי איך מחלת האלצהיימר הפכה את מוחו החריף של אבי לעיסה בלתי מתפקדת. מזה הבנתי את מה שידעתי בתיאוריה, שאימון המוח חשוב לא פחות מאימון הגוף. מאז אני בחיפוש מתמשך אחר דרכים לאמן את המוח. בחרתי לשתף נושא אישי זה כי גם מי שאינו חושש מדמנציה יפיק תועלת מאימון המוח, בכתיבתו (ובעריכה): תוצאות של אימונים […]

דרישת שלום מסקוטלנד

הפוסט הזה קצת שונה מהאחרים. הוא לא עוסק בכתיבה ולא בעריכה, לא בספרים ולא בסופרים. במקום זאת, הוא עוסק בי. לא בי העורכת אלא בי – האישה הפרטית. יש לי היום יום הולדת. זו השנה השנייה שביום הולדתי אני נמצאת במקום האהוב עליי – אינברנס, סקוטלנד – והפעם הרביעית שאני מגיעה לכאן לחופשה. הפעם הראשונה […]

קוד אתי לסופרים ולעורכים

כל ארגון צריך קוד אתי, ערכים וכללי התנהגות המחייבים את חבריו. לרופאים, לעיתונאים, לעורכי דין ולבעלי מקצועות חופשיים נוספים יש קוד אתי. אין בישראל קוד אתי לסופרים ולעורכים. בַּנֵּכָר המצב לא טוב בהרבה – מצאתי רק כללי התנהגות מחייבים עבור מחברים ועורכים של כתבי עת. לא הצלחתי למצוא כללים מקבילים לסופרים ולעורכי לשון וספרות עצמאיים. […]

עורך אינו סופר צללים

לאחרונה יצא לי לערוך שני ספרי עיון, ובשניהם המחברים קצת התבלבלו בין התפקיד שלהם בכתיבת הספר ובין התפקיד שלי כעורכת. את שני הספרים קיבלתי לעריכת תוכן. עריכת תוכן, המקבילה של ספרי עיון לעריכה ספרותית, היא עריכת עומק, המסתכלת על הספר השלם (בניגוד לעריכת לשון שהיא ברמת המילה והמשפט). כמו בעריכה ספרותית, גם בעריכת תוכן של […]

הכתיבה ככלי שימושי / חלק 2

בפוסט זה התייחסות לכלי הכתיבה, שהם קלים ונעימים לשימוש בימינו, לעומת אמצעי הכתיבה שהיו נהוגים בעבר. ככל שכלי הכתיבה והפצת התוצר הכתוב נהיו זמינים וקלים יותר לשימוש, כך הלכו ורבו הסיבות לכתיבה (ראו בפוסט הכתיבה ככלי שימושי / חלק 1) והאנשים שכתבו. האם היה תמיד קל לכתוב? איך אנשים כתבו בעת העתיקה ועד היום? מיהם […]

הכתיבה ככלי שימושי / חלק 1

פעמים רבות אני חושבת על כך שיחסית למה שהיה בעבר, כיום קל לכתוב ולערוך. פעם היה צריך לכתוב ביד, לתקן, ושוב לכתוב ולתקן, וכאשר הקשקושים כבר בלתי קריאים – להעתיק, ושוב וחוזר חלילה. כדי לקבל מידע היינו צריכים ללכת פיזית לספריות ולנבור שם, להתכתב עם יודעי דבר שיוכלו להשיב על שאלות שתשובות להן לא נמצאות […]

למה להתעקש, למה?

בבלוג על כתיבה ושאר בני דודים, בקטגוריה "הצצה אל מאחורי הקלעים של עריכה לשונית וספרותית", כתבתי כמה וכמה פעמים על עבודתו של העורך, ועל יחסם של סופרים שונים לעבודה המשותפת עימו. זהו אתגר שחוזר על עצמו בכל פעם שאני מתחילה לעבוד עם סופר חדש. לכן אין פלא שאני כותבת על כך. שוב. הסופר מתקשה להסתכל […]

מיקום האותיות במקלדת

אתמול התכתבתי בוואטסאפ עם לקוח שביקש שאתרגם עבורו ספר. כתבתי לו שבתקופה האחרונה אני מעדיפה לעסוק רק בכריכה. משם והלאה החל שיח חירשים מוזר, עד שהבנתי שבמקום לכתוב "עריכה" כתבתי "כריכה". למה? מבט מהיר במקלדת מגלה שהאותיות ע' וכ' סמוכות זו לזו. בהקלדה מהירה במחשב, ובוודאי בבחירת האותיות הקטנטנות שבטלפון הנייד, אנו לפעמים מקלידים אות […]

אם יצירתי, אז עד הסוף

לפני כמה שנים ערכתי את הספר "הפולנייה הטובה", מאת מיקי בהגן, שזוכה להצלחה רבה. הספר יצא בגרסה אלקטרונית ובהמשך בגרסה מודפסת, ואף תורגם לאנגלית. העבודה עם מיקי הייתה רגועה ונעימה, ובסיום העריכה הוא שלח לי מכתב המלצה. זו לא הפעם הראשונה שסופרים כותבים לי מכתבי המלצה. זו לא הפעם הראשונה שסופרים כותבים לי מילות הערכה […]