ארכיון
הצצה אל מאחורי הקלעים של עריכה לשונית וספרותית
מה לי ולעריכה לשונית?
ברוכים הבאים ללשונית החדשה באתר שלי – הבלוג "על כתיבה ושאר בני דודים". שמי נורית שי. בעבר, לוּ הייתם שואלים אותי במה אני עוסקת, הייתי
חשיבה אסוציאטיבית ככלי להגיע לצלילות מחשבה וליצירתיות
ראיתי איך מחלת האלצהיימר הפכה את מוחו החריף של אבי לעיסה בלתי מתפקדת. מזה הבנתי את מה שידעתי בתיאוריה, שאימון המוח חשוב לא פחות מאימון
דרישת שלום מסקוטלנד
הפוסט הזה קצת שונה מהאחרים. הוא לא עוסק בכתיבה ולא בעריכה, לא בספרים ולא בסופרים. במקום זאת, הוא עוסק בי. לא בי העורכת אלא בי
קוד אתי לסופרים ולעורכים
כל ארגון צריך קוד אתי, ערכים וכללי התנהגות המחייבים את חבריו. לרופאים, לעיתונאים, לעורכי דין ולבעלי מקצועות חופשיים נוספים יש קוד אתי. אין בישראל קוד
עורך אינו סופר צללים
לאחרונה יצא לי לערוך שני ספרי עיון, ובשניהם המחברים קצת התבלבלו בין התפקיד שלהם בכתיבת הספר ובין התפקיד שלי כעורכת. את שני הספרים קיבלתי לעריכת
הכתיבה ככלי שימושי / חלק 2
בפוסט זה התייחסות לכלי הכתיבה, שהם קלים ונעימים לשימוש בימינו, לעומת אמצעי הכתיבה שהיו נהוגים בעבר. ככל שכלי הכתיבה והפצת התוצר הכתוב נהיו זמינים וקלים
הכתיבה ככלי שימושי / חלק 1
פעמים רבות אני חושבת על כך שיחסית למה שהיה בעבר, כיום קל לכתוב ולערוך. פעם היה צריך לכתוב ביד, לתקן, ושוב לכתוב ולתקן, וכאשר הקשקושים
למה להתעקש, למה?
בבלוג על כתיבה ושאר בני דודים, בקטגוריה "הצצה אל מאחורי הקלעים של עריכה לשונית וספרותית", כתבתי כמה וכמה פעמים על עבודתו של העורך, ועל יחסם
מיקום האותיות במקלדת
אתמול התכתבתי בוואטסאפ עם לקוח שביקש שאתרגם עבורו ספר. כתבתי לו שבתקופה האחרונה אני מעדיפה לעסוק רק בכריכה. משם והלאה החל שיח חירשים מוזר, עד
אם יצירתי, אז עד הסוף
לפני כמה שנים ערכתי את הספר "הפולנייה הטובה", מאת מיקי בהגן, שזוכה להצלחה רבה. הספר יצא בגרסה אלקטרונית ובהמשך בגרסה מודפסת, ואף תורגם לאנגלית. העבודה
המלצות לכותבים באשר הם
שמעתי הרצאה מעניינת מאת Brad Herzog, המצהיר על עצמו: "I’m a writer". זה גרם לי לחשוב על תרגום עיסוקו לעברית: האם הוא התכוון לכך שהוא
על שיעמום עז בעבודה מרתקת
https://did.li/yDdIw מאז פרשתי מעבודתי כמורה אני עורכת לשון, עורכת ספרות ועורכת טקסטים אקדמיים. אני מוקפת מבוקר עד ערב במה שאהוב עליי – מילים. מדי יום
רפואה מונעת – איך להימנע מהגהת יתר?
Image by Freepik ידוע שקיים מתח מובנה בין עורכי ספרות ולשון ובין מגיהים. גילוי נאות – אני עורכת ספרות ולשון, וזווית הראייה שלי מוטית (גם
נכנס יין יצא סוד
פורים ממש מעבר לפינה. חודשיים לפני חנוכה כבר מוכרים סופגניות בכל מקום, וחודשיים לפני פורים כבר מוכרים אוזני המן, כך שאווירת החג אופפת אותנו זמן
עריכת תרגום
אחת הבעיות בטקסטים מתורגמים היא… איך לומר זאת? הם פשוט לא נשמעים טוב. אני לא מדברת על תרגום מכונה (על כך ראו בפוסט מכונה עם
חוק מֵפרי (Muphry's law)
חוק מֵפרי? כן, יש דבר כזה, שיכול האותיות מכוון. נא לא להתבלבל עם חוק מֵרפי, שטוען שאם משהו יכול להשתבש – הוא אכן ישתבש. חוק
האם "הקורא" הוא אני?
קריאה וכתיבה הן חלק ממני מאז ומתמיד, הרבה לפני ההסבה המקצועית שאפשרה לי להגדיר את עצמי רשמית כעורכת לשון וספרות. גם כיום אני קוראת להנאתי,
בואו נדבר על כסף
פעמים רבות שואלים אותי קולגות לפי מה אני קובעת את גובה התשלום עבור עבודתי. היות שנושא זה רלוונטי לא רק לקולגות אלא בעיקר ללקוחות, בפוסט
עסק של אדם אחד
הפעם החלטתי לשתף בבעיה שאני נתקלת בה לעיתים קרובות, שבוודאי מציקה גם לבעלי עסקים נותני שירות נוספים: לקבל עבודה או לדחות? בעבודה שלי יש תנודתיות
תקשורת בין הכותב לקורא
This Photo by Unknown Author is licensed under CC BY-SA פעמים רבות אני חושבת על אותה דמות עלומה הנקראת "הקורא", ועל הקשר שלה עם הכותב.
יופמיזם ותקינות פוליטית
לפני הקריאה נא להשאיר את העלבון ואת הרגישות בצד. העיסוק בנושא זה מחייב שימוש במילים בוטות כדי להמחיש את המילים הנקיות. ועכשיו לפוסט עצמו: לשון
יום הולדת לאליס בארץ הפלאות מאת לואיס קרול
"Iffley Mill on the Thames south of Oxford" by whatsthatpicture is marked wit CC PDM 1.0 אנחנו מתקרבים ל־4 ביולי, תאריך שכולם מכירים כיום העצמאות
הסנדלר הולך יחף
הפעם בחרתי לשתף בהגיגיי בנושא הוראה וכתיבה. כל מי שכותב רוצה לגעת בקורא, לגרום לו להרגיש או לפעול, לא להישאר אדיש. לשם כך, הרעיון והמסר
האם אפשר ליצור יש מאין?
שנים רבות עסקתי במדע לפרנסתי, נוסף על התמכרותי למילים להנאתי. לכן לא פלא שאחד המקרים שקרו לי במסגרת עבודתי הנוכחית (עריכה לשונית וספרותית) הזכיר לי
על ספרים, טכנולוגיה ומה שביניהם
A book tunnel in Prague's library, created by Matej Kren in 1998 לקראת יום הספר החל בעוד יומיים (23.4.2022), והיות שעיסוקי העיקרי הוא ספרים, שקעתי
הזקן והים / ארנסט הֶמינגוֵי
הפעם פוסט קצרצר, הגיגים שצצו להם במחצית החיים. במהלך סידור ניירת שחיכתה שנים לתירוץ, מצאתי עבודה שכתבתי כשהייתי בכיתה י' – ניירת מצהיבה שמישהו אחר
על הגהה, עריכה ומה שביניהן
Photo by Poppy Thomas Hill from Pexels סופרים רבים בטוחים שספרם חף מטעויות, ואז מגלים לפחות טעות הדפסה אחת או טעויות אחרות… לאחר שהספר פורסם.
מקצה שיפורים
לפי מילון רב־מילים, "מקצה שיפורים" בשפת הדיבור פירושו הזדמנות נוספת לעשות דבר מה בצורה משופרת או מוצלחת מזו הקודמת. זה בדיוק מה שאני מציעה לסופרים
היום שבו גיליתי שסנטה לא קיים
טוב, לא בדיוק יום אחד, ולא בדיוק סנטה. פעם חשבתי שהמילה המודפסת היא מקודשת, שאין עליה עוררין. הייתי בטוחה שספר שיוצא לאור הוא בוודאי הדבר
צרות טובות
הפעם החלטתי לשתף בבעיה שאני נתקלת בה לעיתים קרובות, שבוודאי מציקה גם לבעלי עסקים נותני שירות נוספים: לקבל עבודה או לדחות? בעבודה שלי יש תנודתיות
לכבוד יום הילד הבין־לאומי החל ב־20 בנובמבר
לכבוד יום הילד הבין־לאומי, החלטתי לשתף בכמה הגיגים בנושא ספרות ילדים. כל הורה או סבתא המתרגשים מה"קוּנְצִים" של ילדיהם הפרטיים שמחים לכתוב עבורם סיפור (כולל
מַחַק – האם הוא אויב או ידיד?
כאשר אני עוסקת בעריכה לשונית וספרותית, ידי אינה קלה על המַחַק הווירטואלי. אני לא סתם מוחקת ומשנה, אני מסבירה. מסבירה הרבה. אולי זו המורה שבי,
הגיע הזמן לשים נקודה!
לאחרונה התבקשתי לבצע עבודת עריכה לשונית וספרותית לביוגרפיה מרתקת שכתבה אישה מבוגרת. בעלה ובנה היו מעורבים בכל התהליך, ובשיחת ועידה שניהלנו הם סיפרו ששִׁכְתבו את
בעקבות עריכת הספר "הלוחם שכבש את הרוח" מאת צוריאל בשארי
סיימתי לערוך ספר מצוין שכתב צוריאל בשארי, "הלוחם שכבש את הרוח". למה מצוין? הסיפור כתוב היטב, העלילה טובה, אפילו טובה מאוד. אופי הדמויות ברור ומובהק,
זה לא נגמר עד שזה לא נגמר
גם זה קורה כשכותבים ספר: הכתיבה זורמת כנחל איתן, המילים מתגלגלות למסך בחדוות היצירה, והמחבר נסחף על מים סוערים בלי יכולת לעצור. פשוטו כמשמעו. הסופר
כתיבה ועריכה: טכניקה או יצירתיות?
עריכה לשונית וספרותית איננה פעולה טכנית, אלא פעולה יצירתית המשלבת ידע, מיומנות, רגישות, שיקול דעת וקבלת החלטות. מטרת הבלוג על כתיבה ושאר בני דודים היא
האם הלקוח תמיד צודק?
על המתמסרים ועל הבועטים הפעם אני רוצה לספר על שתי דוגמאות עריכה ספרותית שהכנתי עבור שני לקוחות שונים, האחת הסתיימה בסירובי לבצע את העבודה, האחרת
אוהב, לא אוהב, אוהב, לא אוהב
אני רוצה להוציא לאור ספר. איך אמצא עורך ספרותי שיאהב את מה שכתבתי? שמעתי את השאלה הזו כל כך הרבה פעמים. השבתי עליה כל כך
טיפים לסופר המתחיל
מאילו מוקשים סופר מתחיל צריך להיזהר?
תבניות כתיבה האופייניות לסופרים מתחילים שמהן צריך להיזהר אין דבר מרגש יותר לסופר מאשר ההחלטה להוציא את ספרו לאור. הוא לוקח נשימה עמוקה, שולח את
דוגמאות לפרולוגים בספרות
על הפרולוג ככלי ספרותי סיפרתי בפוסט פרולוג ואפילוג – איך הם תורמים לסיפור (או לא), שם הסברתי את תפקידם של הפרולוג ושל האפילוג, ואיך אפשר
פרולוג ואפילוג – איך הם תורמים לסיפור (או לא)
חשוב לפתוח ולומר – אין הכרח שיהיו בספר פרולוג (פתח דבר) ואפילוג (אחרית דבר), ממש לא. ואם יש פרולוג לא נדרש אפילוג, ולהפך. צריכה להיות
כוחה (וחולשתה) של ההגזמה בספרות: על היפרבולות, חלק 2
בפוסט לא הגזמת? כתבתי על היפרבולות לשוניות – אותן הגזמות שנכנסות לשיח הבין־אישי ומקיפות אותנו בכל תחום של חיינו. בשפה המדוברת היומיומית יש מקום לדון
לא התכוונתם להצחיק, נכון?
כשקראתי את הניסוח שבתמונת השער לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. התפשרתי על לבכות מרוב צחוק. פדיחות בטקסטים שאנחנו כותבים הן אנושיות ויכולות לקרות לכל
כל המוסיף גורע
"כל המוסיף גורע" – זוהי הגרסה העברית הישנה של חז"לינו לביטוי Less is More (פחות זה יותר). בכך עוסק הפוסט הזה – במילים עודפות שאין
מילים ריקות
אֶה־בֶּה־צִיגָלֶה־מֶה הוא ביטוי המחקה פעייה של עז קטנה ("ציג" זה "עז" ביידיש, והסיומת "לה" באה להקטין, כמו חנה'לה). הורים נהגו לומר זאת לילדיהם בדרישה שיפסיקו
מהם הֶרְמֵזִים וכיצד הם משתלבים בשיח היומיומי ובספרות
קראתם פעם משהו שהזכיר לכם משהו אחר? סביר להניח שתשובתכם היא "כן", ואתם לא לבד – כל מי שאוהב לקרוא נתקל בשמות, במילים, במשפטים או
חזרתיות בטקסט – אמצעי ספרותי או עצלנות של הסופר?
אחד התפקידים שלי כעורכת ספרות הוא להזהיר את הסופרים מעודף חזרתיות. חזרה שוב ושוב על מידע ללא צורך תצרום לקורא, תתיש אותו ותפגום בהנאת הקריאה.
גיבוב של מילים
כעורכת ספרות ותיקה אני נתקלת שוב ושוב באותן טעויות של סופרים בתחילת דרכם. על חלק מהן כבר כתבתי בבלוג על כתיבה ושאר בני דודים. בפוסטים
אונומטופיאה (Onomatopoeia)
בעברית: מצלול המכשיר הנ"ל נקרא אצלנו בבית "פססס". למה? הרי זה ברור. זוהי מילה אונומטופיאית שהמצאנו, ואנחנו דבקים בה. מהי אונומטופיאה? אונומטופיאה היא מילה, הברה
מה עובר לו בראש?
כדי לקבל דמויות עמוקות ומעניינות, על הסופר להעביר לקורא כל מה שעובר על הדמויות, כולל מחשבותיהן. גם אם מספר חיצוני בגוף שלישי כותב מנקודת מבטה
גם לסיפור יש תפאורה
איך סופרים קובעים את התפאורה הנכונה לספרם? כיצד הם ממקמים את הקורא במקום ובזמן, וכיצד הם גורמים לו להיכנס לסיפור, כאילו הוא באמת שם? תיאורי
מי אמר שאי־אפשר להשיב את הזמן לאחור?
הזמן הוא משהו מסתורי בסיפור שאנו מספרים. חיים שלמים יכולים להיות מגולמים בפסקה אחת שכתובה היטב, ויממה אחת יכולה למלא ספר שלם. האופן שבו נעשה
עקביות – זה כל הסיפור
Photo by Olga Ferina on Unsplash לאחרונה יצא לי לערוך שמיכת טלאים. טוב, לא בדיוק שמיכה, אבל בהחלט טלאים. נדמה כאילו לפחות ארבעה אנשים שונים
מחסום כתיבה – על מה ולמה?
Photo by davide ragusa on Unsplash לכאב יש סיבות שונות. משכך כאבים יכול להקל זמנית, אך לא לפתור את הבעיה. כך גם במחסום כתיבה –
15 טיפים איך להשתחרר ממחסום כתיבה
סיפור מסתובב לנו בראש די הרבה זמן. הוא לא נמצא שם במילים, אלא בתמונות, ברגשות, בשברי זיכרונות, בהבזקים. את כל אלה אנו רוצים להפוך למילים.
הסברים מיותרים
Photo by George Milton מה המשותף לדוגמאות הבאות? היא הייתה מופתעת מדבריו, היא לא ציפתה שיאמר לה זאת. התקרה שמעליהם איימה לקרוס בשל אי־יציבותה. החדר
הרבה מאוד "מאוד"
כתבתם סיפור קצר? מתכננים לכתוב רומן? ספר עיון? נהדר. אחד הדברים הידועים מאוד לכל מי שאוהב מאוד לקרוא ולכתוב, הוא שעצות נפוצות מאוד של עורכי
גוף המספר
פתחנו מסמך חדש – דף חלק מול העיניים. יש לנו רעיון שאנחנו רוצים לבטא במילים, סיפור שהולך ומתגבש, מאמר דעה או סיכום מחקר. ואז אנחנו
סיפורי משפחה
פעמים רבות, כאשר אני מקבלת סיפורי משפחה לעריכה ספרותית, הכותבים מבקשים שתולדות משפחתם וקורותיה יימסרו לקורא בצורה סיפורית מרתקת. הבעיה היא שבדרך כלל הכותבים את
יצירת מֶמוּאָר: כיצד לרתק את הקורא?
רוצים לכתוב ממואר ולהוציאו לאור? הוא מיועד רק למשפחה הקרובה? כך או כך, בפוסט זה כמה נקודות שיכולות לעזור לכתוב ממואר מוצלח. בסופו של דבר,
מטפורה, דימוי וקלישה
היחיד של קלישאות הוא קלישה (ולא קלישאה). לא, זו לא בדיחה והם לא נכנסו לבר. אז על מה מדובר? רמז: התמונה הראשית. הפואנטה של הפוסט
10 הבדלים בין כתיבה אקדמית־עיונית לכתיבה ספרותית
Photo by 2Photo Pots on Unsplash / Photo by Jamie Street on Unsplash בעריכה ספרותית אני נדרשת לא פעם להפנות את תשומת ליבם של המחברים
יופמיזם ותקינות פוליטית
לפני הקריאה נא להשאיר את העלבון ואת הרגישות בצד. העיסוק בנושא זה מחייב שימוש במילים בוטות כדי להמחיש את המילים הנקיות. ועכשיו לפוסט עצמו: לשון
מה שאלת????? מה ששמעת!!!!!
סימן השאלה הוא סימן המחליף את הנקודה בסוף משפטי שאלה. סימן הקריאה מופיע במשפטי ציווי (לך מפה!) או במשפטי קריאה (איזה אסון!). פשוט ומובן מאליו,
מה מניע את הדמויות שלנו?
על פיתוח דמויות אמינות חלק ג' בפוסט דמויות אמינות – זה כל הסיפור (על פיתוח דמויות אמינות חלק ב') כתבתי שלדמות סיפורית אמינה יש מטרה
דמויות אמינות – זה כל הסיפור
על פיתוח דמויות אמינות / חלק ב אחד הקשיים של סופרים הוא פיתוח הדמויות בסיפור, דמויות שיהיו אנושיות, דמויות שהקורא יוכל להזדהות עימן, דמויות שלא
על חשיבותו של ניסוח שאינו משתמע לשתי פנים
האם האישה לא הייתה מספיק ברורה או שבעלה טיפש? אפשר להתווכח על כך… האם כדאי לנו להסתמך על תבונתם של הקוראים שלנו? לא כולם מבריקים,
ניקוד: למה צריך אותו?
בפוסט איך מנקדים במחשב? מוסבר כיצד לנקד מילים בטקסט שלנו, מבחינה טכנית. אבל למה לנו לנקד בכלל? מה, אנחנו ילדים קטנים? לפני פירוט המקרים שבהם
תמונה של דמות
על פיתוח דמויות אמינות / חלק א Photo by Casey Horner on Unsplash תיאור טוב של דמויות דורש מידת מה של תחכום. אם נקמץ בתיאורים,
איך שהזמן רץ!
הפוסט הפעם עוסק בבעיה שחוזרת על עצמה בספרים רבים שאני עורכת – בעיית הזמן. אני לא מתכוונת לזמן שנעלם לנו, ופתאום אנחנו מגלים שהזדקנו, וגם
ככה מדברים? / על שפת הדיאלוג חלק ג'
בפוסט ככה מדברים? חלק א' כתבתי על חשיבות כתיבת הדיאלוגים בשפה דיבורית, אותנטית ואמינה, שבדרך כלל שונה במשלב משפת המספר. בפוסט ככה מדברים? חלק ב'
ככה מדברים? / על שפת הדיאלוג חלק ב'
בפוסט ככה מדברים? חלק א' כתבתי על כך שהדיאלוג צריך להיות בשפה דיבורית, שבדרך כלל שונה במשלב משפת המספר. עוד ציינתי שלכל דמות יש סגנון
לכבוד יום הילד הבין־לאומי החל ב־20 בנובמבר
לכבוד יום הילד הבין־לאומי, החלטתי לשתף בכמה הגיגים בנושא ספרות ילדים. כל הורה או סבתא המתרגשים מה"קוּנְצִים" של ילדיהם הפרטיים שמחים לכתוב עבורם סיפור (כולל
כרעם ביום בהיר
הרשו לי להתרעם על השימוש המרובה במילים "פתאום", לפתע", ואצל המהדרין – "לפתע פתאום". המשמעות של מילים אלה היא שמשהו קרה בהפתעה, באופן לא צפוי.
חמש דרכים לזרוק את הקורא מהסיפור
(לא מומלץ לנסות את זה בבית) כאשר אנחנו קוראים ספר טוב, אבל ממש טוב, כל העולם סביבנו נשכח. אנחנו נשאבים לחלוטין לתוך הסיפור, העלילה והתפאורה
להראות, לא להצהיר (Show, don't tell)
אחת הבעיות של סופרים מתחילים היא המחשת התפאורה והרגשות. לרוב, במקום לתאר הם מצהירים. לכך הכוונה בעצה: "להראות, לא לספר". בפוסט זה אני מבהירה כיצד
ככה מדברים? / על שפת הדיאלוג חלק א'
באמת, מי מדבר ככה? את השאלה הזו אני שואלת כמעט כל סופר מתחיל שספרו מגיע אליי לעריכה. היא רלוונטית בעיקר בדיאלוגים, אך לא רק. לא
עברית של שבת
שחר ואלה, תלמידות כיתה ח', כתבו על חשיבות השימוש בשפה עברית תקנית, באתר "השפה העברית" של משרד החינוך: "…במידה ואנו מבקשים לגשת לאדם מכובד בתפקיד
סטיליסטיקה
אחת הבעיות של הסופר המתחיל היא שעדיין לא מצא את קולו, הוא עדיין מהסס, מתנסה. הדבר בא לידי ביטוי בסיפור הסובל מחוסר אחידות סגנונית, או
המציאות עולה על כל דמיון
על אמינות בסיפור אדם הלך ללוויה של חבר ומעד לתוך קבר חפור. בניסיון למנוע את הנפילה, הוא נאחז במצבה סמוכה, אבל היא הייתה רעועה והתנתקה
איך ספר נולד?
הפוסט הזה הוא לכבוד יום הספר הבין־לאומי, החל ב־23 באפריל. איך ספר נולד? אם תשאלו את יהונתן גפן, הוא יספר לכם איך שיר נולד –
השפה העברית
אמור לי משהו ואומר לך מי אתה!
מה השפה שלנו אומרת עלינו? הדיבור והכתיבה שלנו מייצגים את מי שאנחנו. הם אלה שיוצרים את הרושם הראשוני המתקבל עלינו! שפה היא דבר חי ודינמי
ניבים ומטבעות לשון? נו, בערך
ראשית, חשוב לי להבהיר שאני לא צוחקת על אף אחד. כלומר, אני לא צוחקת אלא מתגלגלת מצחוק, אבל לא על מישהו ספציפי. ברור לי שאפילו
לא הגזמת? על היפרבולות בשפה המדוברת, חלק 1
כולכם יודעים שאצלי הכול מתחיל ממילים. על כן אני נוטה לשקוע במחשבות ממש לא חשובות – על מילים, כמובן. כך הגעתי להגות על הכוח שיש
קצרצרים 5 / שיבושי מילים ומטבעות לשון
פעמים רבות סופרים רוצים ליפות את ספרם במטבעות לשון, אך בלהט הכתיבה מתפלחות להם טעויות מביכות שאסור שיישארו בספר. בסדרת קצרצרים זו מוצגים לפניכם שיבושי
מה הקשר בין טווח מספרים בטקסט בעברית ובין מקף, קו מפריד ומינוס?
בכתבה ב־Ynet מסופר על שלט עירוני המכריז על שעות חניה בתשלום, על דו"ח ועל ערעור בבית משפט. ספוילר – הדו"ח בוטל. השלט הנ"ל הוא נושא
קצרצרים 4 / שיבושי מילים ומטבעות לשון
פעמים רבות סופרים רוצים ליפות את ספרם במטבעות לשון, אך בלהט הכתיבה מתפלחות להם טעויות מביכות שאסור שיישארו בספר. בסדרת קצרצרים זו מוצגים לפניכם שיבושי
קצרצרים 3 / שיבושי מילים ומטבעות לשון
פעמים רבות סופרים רוצים ליפות את ספרם במטבעות לשון, אך בלהט הכתיבה מתפלחות להם טעויות מביכות שאסור שיישארו בספר. בסדרת קצרצרים זו מוצגים לפניכם שיבושי
קצרצרים 2 / שיבושי מילים ומטבעות לשון
פעמים רבות סופרים רוצים ליפות את ספרם במטבעות לשון, אך בלהט הכתיבה מתפלחות להם טעויות מביכות שאסור שיישארו בספר. בסדרת קצרצרים זו מוצגים לפניכם שיבושי
קצרצרים 1 / שיבושי מילים ומטבעות לשון
באתר של האקדמיה ללשון העברית כתוב: "העברית שלנו משופעת במאות רבות של מטבעות לשון, ואלו מְתבלים את לשוננו ומעניקים לה נופך מיוחד משלה". מטבע לשון
בואו נשתעשע עם השפה / חלק ב': אַקְרוֹסְטִיכוֹנים
השפה איננה משמשת רק לתקשורת. יש בה ערך אסתטי (בספרות ובשירה), ואפשר גם להשתעשע בה. בפוסט בואו נשתעשע עם השפה / חלק א': פלינדרומים הדגמתי
האם המילה "בּוּם" לגיטימית ב"שבץ־נא"?
המילה "בּוּם" היא מילה אונומטופיאית, כלומר: היא מחקה את הצליל של משמעותה (עוד על כך בפוסט אונומטופיאה). איכשהו לאורך הדרך הפכה המילה "בּוּם" ללגיטימית, והיא
בואו נשתעשע עם השפה / חלק א': פלינדרומים
בעברית: מילה מתהפכת או משפט מתהפך מה עוד אפשר לעשות עם השפה חוץ מלדבר ולכתוב בה, כלומר: חוץ מלתקשר עם אחרים ולהעביר מסרים? אפשר לשחק!
ניפגש ברחוב המלך קינג ג'ורג'?
יש לי כלבה חמודה, אבל לא כל כך חכמה – את אוצר המילים שהיא מבינה אפשר לספור על יד אחת. כשמנקים את הבית ורוצים שהיא
כמה קטן ככה חשוב 2
על חשיבות הפסיק, חלק ב' תביאי שוקולד פרה. תביאי שוקולד, פרה. ככה פסיק קטנטן יכול להפוך משפט תמים לעלבון נוראי. גם בשפה המדוברת יש לתת
שֶׁ קטנה ומבלבלת
במהלך העריכה אני נתקלת פעמים רבות בהשמטת אות היחס שֶׁ כאשר היא נחוצה, ובהוספתה כאשר איננה נחוצה. הגיע הזמן לעשות סדר בבלגן. בפוסט זה מודגם
יום המשפחה / חלק ב'
לכבוד יום המשפחה חיפשתי ניבים, ביטויים וצירופי לשון בעברית, הכוללים את המילים "אימא", "אבא", "אחים" ו"משפחה". להפתעתי התקשיתי למצוא. בין היתר חיפשתי במילון אבניאון, שבו
יום המשפחה / חלק א'
כמה פעמים נתקלתם בניסוחים מסורבלים כגון אלה? "סבתא של סבתא שלי הייתה תופרת מחוננת". "סבתא שלי? אז אבא שלה היה כנר". "האישה של אח של
שפה חדשה דמוית עברית: תרגומית
Photo by Alexis AMZ DA CRUZ on Unsplash מדי יום מגיעה השעה הזו, הרגע שבו אני מצהירה (לעולם ולעצמי) שעכשיו אני הולכת ללמוד ספרדית. חלילה
כתיב חסר ניקוד
Photo by Chermiti Mohamed from Pexels בפוסט ניקוד: למה צריך אותו? כתבתי מתי נהוג לנקד מילים, ומתי נדרש ניקוד עזר. אם אתם כותבים שירה או
כן לא שחור לבן
משחקים מילוליים הם דרך נהדרת להעביר נסיעות ארוכות עם ילדים. כך נעשיר את אוצר המילים שלהם ונסייע בפיתוח מיומנויות הדיבור של ילדינו בדרך כיפית. במשחק
שפה – כללים או מוסכמות?
מדוע ניסוח א' נחשב תקין וניסוח ב' אינו תקין? איזה משני הניסוחים הגיוני יותר? איזה מהם נכון יותר? שאלות אלה מטרידות אותי מעת לעת. אני
אוקסימורון ולשון סגי נהור
מהו אקסימורון? אוקסימורון: אמצעי סגנוני בכתיבה יצירתית שבו נעשה שימוש בצירוף מילים בעלות משמעויות מנוגדות, שלכאורה אין בו היגיון. הצירוף יוצר אמירה חדשה, מעניינת ומפתיעה,
משטרת טעויות הלשון הנפוצות / חלק ג'
אחת הבעיות שאני נתקלת בהן בזמן העריכה היא צירופי לשון שנויים במחלוקת. הכוונה היא לצירופים מקובלים בשפה המדוברת, שלא ברור ללקוחותיי כלל מדוע אני משנה
סדר המילים במשפט
בעברית יש כללים מוגדרים לסדר מילים תקני במשפט. הקפדה על הסדר הנכון תביא לקבלת טקסט זורם במשלב בינוני־גבוה, ויש להקפיד על כך בטקסטים עיוניים או
!WOW
Image by Pezibear from Pixabay בעוונותיי, אני נוהגת לצפות בתחרויות בישול (מסטר שף ומשחקי השף). לא כי הבישול מעניין אותי כל כך (אני מעדיפה שיבשלו
משטרת טעויות הלשון הנפוצות / חלק ב'
אחת הבעיות שאני נתקלת בהן בזמן העריכה היא צירופי לשון שנויים במחלוקת. הכוונה היא לצירופים מקובלים בשפה המדוברת, שלא ברור ללקוחותיי כלל מדוע אני משנה
משטרת טעויות הלשון הנפוצות / חלק א'
Photo by Bill Oxford on Unsplash אחת הבעיות שאני נתקלת בהן בזמן עריכה לשונית היא צירופי לשון שנויים במחלוקת. הכוונה היא לצירופים מקובלים בשפה המדוברת,
על שלטים כושלים
האינטרנט עמוס בדוגמאות של שלטי חוצות ושל תמרורים כושלים, שראוי היה שיעברו בדיקה של עין ביקורתית ועריכת לשון. במקרים רבים התרגום לאנגלית הוא תרגום גוגל
על חשיבותו של ניסוח שאינו משתמע לשתי פנים
האם האישה לא הייתה מספיק ברורה או שבעלה טיפש? אפשר להתווכח על כך… האם כדאי לנו להסתמך על תבונתם של הקוראים שלנו? לא כולם מבריקים,
מי אמר שאין דיאלקטים בעברית?
דיאלקט הוא הלשון המדוברת בפי תושבי אזור מסוים או קבוצת אנשים מסוימת. בדרך כלל, הדיאלקט נוצר כאשר קבוצת אנשים חיה זמן רב יחד באותו מקום,
מכונה עם לב של אבן
התמונה הנ"ל רצה בפורומים רבים של מתרגמים, ללא קרדיט באף אחד מהם בטיולים בחו"ל, מי לא חולם על האפשרות לחשוב בשפה שלנו, ושזה יצא לנו
לא תספיקו לומר מילה והמילה תסתיים
על הומונימים תיעוד של מילת מבוגרים במצרים העתיקה, ימי השושלת השישית, 2000-2350 לפנה"ס מאת: http://www.circlist.de/beschneidung.jpg, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=842429 חידה 11 אנשים חיכו להסעה לעבודה. ברכב
זכר ונקבה ברא אותם / חלק ב'
הפוסט זכר ונקבה ברא אותם / חלק א' עוסק בכתיבה מגדרית. על דרך האסוציאציה, אתייחס כאן למילים שהן גם נקבה וגם זכר, למילים שאנחנו נוטים
חטאים ונרדפותיהם
ניסוחים מסוג זה רצים ברשתות החברתיות מדי שנה, לקראת יום הכיפורים. גרסה משעשעת נוספת לסליחות פרסמה האקדמיה ללשון העברית, המפרסמת מעת לעת פנינים שאומרים ילדים
זכר ונקבה ברא אותם / חלק א'
אחת הבעיות שנתקלים בה מתרגמים ועורכי לשון בשפה העברית היא בעיית המגדר. למשל, תרגומים פשוטים: הבעיה מתעוררת בטקסטים מסוגים שונים: שאלונים, פרסומים, פוסטים, עלונים רפואיים
עברית של שבת
שחר ואלה, תלמידות כיתה ח', כתבו על חשיבות השימוש בשפה עברית תקנית, באתר "השפה העברית" של משרד החינוך: "…במידה ואנו מבקשים לגשת לאדם מכובד בתפקיד
מילים נרדפות – האומנם תאומות זהות?
משחקים מילוליים הם דרך נהדרת להעביר נסיעות ארוכות עם ילדים. כשבני היה קטן, אחד מהמשחקים האלה היה משחק המילים הנרדפות. כמה שיותר. אני הייתי שואלת
כמה קטן, ככה חשוב 1
על חשיבות הפסיק, חלק א' קרדיט: Buttersafe, https://www.buttersafe.com על חשיבותו של הפסיק ממה בנוי טקסט? מאותיות, כמובן. אותיות שיוצרות מילים, שיוצרות משפטים, שמעבירים רעיון. אבל
שפה – של העם או של מגדל השן האקדמי?
בניין האקדמיה ללשון העברית בירושלים האם הקפדה על שפה נאה היא הכרח או שמא היא טרחנית ומתנשאת, או כמו שאחד הסופרים שעבדתי איתו אמר –
על כתיבה, על קריאה ועל המכונה שביניהן
גם אתם צועקים על המחשב שלכם?
הכרת האפשרויות הרבות של "וורד" תאפשר לכל תהליך הכתיבה לזרום! כתיבה היא פעולה יצירתית, ללא ספק, אולם כמו כל פעולה יצירתית בכל תחום, היא כוללת
לא שמרתם? לא בהכרח אבוד
[פוסט זה נכון ליישומי אופיס בגרסת 365 – וורד, אקסל ופאוארפוינט, וחלק מהפתרונות יפעלו גם על מסמכים שאינם בענן או שכתובים בגרסאות ישנות יותר] חשש
סלי המִחזוּר בסביבות העבודה שלנו – כדאי להכיר
רוב המשתמשים מודעים לקיומו של סל המִחזוּר אבל לא מקדישים לו מחשבה. בפוסט זה סל המִחזוּר מקבל את 15 הדקות של תהילה, ואתם הקוראים תוכלו
בעבודה בענן של מיקרוסופט (365) מסמכים נשמרים תוך כדי עבודה
[פוסט זה נכון ליישומי אופיס בגרסת 365 – וורד, אקסל ופאוארפוינט] בוורד 365 (וביישומי 365 אחרים), מיקרוסופט הוסיפו תכונה קטנה אך משמעותית – שמירה אוטומטית.
לניהול דמויות ועלילה מאחורי הקלעים – נסו אקסל
בפוסט איך שהזמן רץ! נורית המליצה להיעזר בטבלה כדי לעקוב אחר ציר הזמן בסיפור, וכך לשמר אמינות עלילתית והיסטורית. זוהי הטבלה שנתנה כדוגמה, ושתשמש אותנו
טבלאות ככלי עבודה, חלק ו
טבלאות הן כלי עבודה וכמו כל כלי צריך להשתמש בהן נכון אלו שלוש דוגמאות לשימוש בטבלאות ככלי עזר וניהול למלאכת הכתיבה. הדוגמה מפורטת בפוסט איך
כל מה שרציתם לדעת על טבלאות, חלק ה'
הרגלי עבודה מומלצים ועוד קצת I. עשה עשה למה הגדירו תמיד שורת כותרת. גם אם הטבלה קטנה, אין לדעת מה יקרה בעריכה. ייתכן שבהמשך הטבלה
כל מה שרציתם לדעת על טבלאות, חלק ד'
טיפים בנוגע לטבלאות I. טאב בתוך טבלאות בטקסטים רגילים, מקש ה־Tab מאפשר להקפיץ את הטקסט שאחריו במרווח מוגדר. בטבלאות מקש ה־Tab מאפשר לנו לנווט מתא
עבודה עם הערות
כשמסמך עובר בין המעורבים בכתיבה, כל אחד מהם יכול לבצע שינויים שמתועדים ב"עקוב אחר שינויים" (ראה "עקוב אחר שינויים": האקסטרות), אולם לא תמיד נרצה לבצע
"עקוב אחר שינויים": האקסטרות
חשבתם שאתם יודעים איך עובדים במצב מעקב אחר שינויים? הרי מה הבעיה – לוחצים על כפתור "עקוב אחר שינויים", מתחילים מעקב ובבוא הרגע עוברים על
כל מה שרציתם לדעת על טבלאות, חלק ג'
I. המרת טקסט לטבלה (ולהפך) יש לנו טקסט קיים וצריך להעבירו לצורת טבלה? קלי קלות. בוחרים את הטקסט כולו, כולל סימן הפִסְקה האחרון (על כך
כל מה שרציתם לדעת על טבלאות, חלק ב'
טיפים בנוגע לטבלאות עיצוב טבלה I. חלוקה שווה של שורות ושל עמודות למראה אסתטי ומקצועי, אפשר לבחור כמה עמודות או שורות (או אפילו תאים), ולהגדיר
כל מה שרציתם לדעת על טבלאות, חלק א'
יצירת טבלה: יותר מדרך אחת קיימות כמה דרכים ליצור טבלה. חלקן מיועדות לשימוש חד־פעמי, חלקן מתבססות על הגדרות שיצרנו מראש. חשוב להכיר את כולן, ולנצל
שילוב אובייקטים גרפיים בטקסט
בעזרת וורד נוכל להפיק מסמכים מקצועיים ואסתטיים בעצמנו. רוב הפוסטים עד כה התרכזו בעבודה נכונה עם טקסטים. בפוסט זה מוצגת סקירה של הצד האסתטי של
תבליטים הם כל מה שתרצו
בעולם של עודף מידע וקשב שנחלק לכל כך הרבה דברים, מלמדים אותנו לכתוב בנקודות. מדובר, כמובן, בכתיבה של פוסטים, של מיילים, של שקפים וכדומה. מי
סיומות של קבצים – סתם אותיות?
שמות של קבצים מורכבים משני חלקים, המופרדים ביניהם באמצעות נקודה: למשל: או אנחנו יודעים ש־docx פותח מסמך Word, xlsx פותח מסמך Excel ו־pptx פותח מסמך
קיצור מקשים 5 – מייד תרגישו בהבדל!
חלק 5: בואו נכין לבד, במקום לקבל מן המוכן עבודה נכונה כוללת את קיצור הזמן הנדרש לביצוע פעולות חזרתיות. לשם כך נועדו קיצורי מקשים. קיימים
קיצור מקשים 4 – מייד תרגישו בהבדל!
חלק 4: מקשי פונקציה עבודה נכונה כוללת את קיצור הזמן הנדרש לביצוע פעולות חזרתיות. לשם כך נועדו קיצורי מקשים. קיימים קיצורי מקשים שחוסכים כל כך
קיצור מקשים 3 – מייד תרגישו בהבדל!
חלק 3: יישור טקסט ולעבודה עם טבלאות עבודה נכונה כוללת את קיצור הזמן הנדרש לביצוע פעולות חזרתיות. לשם כך נועדו קיצורי מקשים. קיימים קיצורי מקשים
קיצורי מקשים 2 – מייד תרגישו בהבדל!
חלק 2: בחירה של טקסט עבודה נכונה כוללת את קיצור הזמן הנדרש לביצוע פעולות חזרתיות. לשם כך נועדו קיצורי מקשים. קיימים קיצורי מקשים שחוסכים כל
קיצורי מקשים 1 – זה כל ההבדל!
חלק 1: נפלאות ה־Alt+Shift+חץ עבודה נכונה כוללת את קיצור הזמן הנדרש לביצוע פעולות חזרתיות. לשם כך נועדו קיצורי מקשים. אני מכירה משוגעים לדבר שנעלבים כשהם
מִספוּר וכותרות לאלמנטים במסמך
מי שכותב סיפורת יכול לדלג על פוסט זה. מי שכותב מאמרים אקדמיים־עיוניים למיניהם יתלהב. כמו מִספוּר אוטומטי של פסקאות ושל עמודים – כך אפשר למספר
שני תיקונים אפשריים למסמך שנמאס לו להתנהג יפה
Photo by Artyom Kabajev on Unsplash המסמך מתנהג מוזר? שני דברים פשוטים שאפשר לנסות המסמך לא נפתח? לא מציג את כל העמודים? מציג אולי הרבה
וורד מסייע לבנות מסמך
Photo by Александр Македонский: https://www.pexels.com/photo/silhouette-of-man-holding-onto-metal-frame-3609139/ עוד כשהייתי בתיכון לימדו אותנו שכשכותבים צריך לתכנן. הקלאסי היה לרשום את כל הנקודות, ולארגן אותן לפי סדר כך שאחת
תצוגות בוורד – לכל אחת מטרה
Image by Gerd Altman from Pixabay לא סתם פיתחו כמה תצוגות בוורד – מיקרוסופט מכירים בכך שיש לנו צרכים שונים בעבודה, ולפעמים נזדקק להסתכל על
הדבקה – פנים רבות לה
השקעתם פעם מחשבה מה קורה כשאתם מדביקים למסמך אחד מידע שהוכן במסמך אחר? בתוכנה אחרת? נתקלתם לפעמים במצב שבו ההדבקה לא מתנהגת כמו שרציתם? מילה
שורת המצב נותנת לנו מידע תוך כדי עבודה
שורת המצב היא הסרגל / המסגרת התחתונה בכל חלון של תוכנות אופיס. מטרתה: הצגת מידע מסייע ולעיתים גם גישה מהירה לפירוט של אותו סוג מידע.
סרגל הכלים לגישה מהירה
Photo by George Sultan from Pexels רצועת הכלים היא הרצועה שבה נמצאות הכרטיסיות השונות (קובץ, בית, הוספה וכו'). סרגל הכלים לגישה מהירה הוא סדרה של
כלי חלונות לצילום מסך (או חלק ממנו) ועוד
כאשר אנחנו רוצים להעתיק טקסט, אנחנו פשוט מעתיקים (על כך בפוסט העתקה לשימוש רב־פעמי). אולם מה נעשה כשאנחנו רוצים להעתיק תמונה? להעתיק הודעת שגיאה שעולה
העתקה לשימוש רב־פעמי
רק ותיקים עוד זוכרים שפעם לא הייתה אפשרות (בקלות) לבצע העתקה והדבקה. אפילו אותם ותיקים כבר לוקחים יכולת זו כמובנת מאליה. כולנו מעתיקים, גוזרים ומדביקים
מודעות לנגישות
התאמת מסמכים לכל הקוראים כשאנחנו כותבים, לרוב איננו יודעים מי יקרא את הטקסט שכתבנו. כחלק מתהליך הכתיבה (והעריכה), אנחנו צריכים לזהות מי עשוי לקרוא את
יצירת תוכן עניינים מקושר בוורד
מסמך ארוך, מסמך מורכב, מסמך שהוא חומר עיוני ולא נועד לקריאה רציפה – כל אלה דוגמאות למסמכים שדורשים תוכן עניינים, כדי להקל על הקורא את
מהם מקטעים, ולמה לא נוכל לכתוב מסמכים ארוכים בלעדיהם
רציתם לשלב טבלה לאורך במסמך שכולו פריסת רוחב? אולי רציתם שעמוד מספר 1 יהיה עמוד הטקסט הראשון ולא עמוד הכותרת והתוכן? ניסיתם? הצלחתם? אם הצלחתם,
הערות שוליים לא (רק) מה שחשבתם
כל מי שכותב מאמרים אקדמיים, ספרי עיון, עלוני מידע מקצועיים ועוד נזקק להערות שוליים. נתקלתי גם בסופרים שהשתמשו בהערות שוליים כדי לשמור על קצב הסיפור,
כיצד מנקדים במחשב?
צריכים לנקד? נורית הסבירה לכם מתי צריך (ומתי לא) בפוסט ניקוד: למה צריך אותו? אני אציג לכם איך – החזיקו את הטבלה הבאה זמינה. הטכניקה
שדרוג הטקסט במרחק קליק ימני
כלים לכתיבה ולמחקר הם חלק אינטגרלי מתוכנת וורד וורד אינו רק תוכנה לכתיבת טקסטים, משולבים בה כלים שעוזרים לנו לשפר את כתיבתנו. בפוסט הזה סקירה
מילון אישי
מיקרוסופט מספק מילון, שמתעדכן מעת לעת, בשביל בדיקת איות. הבעיה היא שמילון זה לא מכיל הכול, והוא גם לא מכיל שמות, מושגים ייחודיים, או סתם
חלונית ניווט וכותרות ברמות שונות
Photo by Sunil Ray on Unsplash וורד מסייע לבנות מסמך עוד כשהייתי בתיכון לימדו אותנו שכשכותבים צריך לתכנן – הקלאסי היה לכתוב את כל הנקודות,
בדיקת איות תוך כדי עבודה
אין דבר מבייש יותר לכותב מאשר להוציא תוצר עם שגיאות כתיב. וורד יודע לזהות שגיאות כתיב ולסמן לנו אותן תוך כדי עבודה, וכך לעזור לנו
אתם ממילא משתמשים בסגנונות, אז רתמו אותם לצורכיכם
שימוש בסגנונות חלק א' רוצים מראה אחיד ומקצועי לטקסט ללא מאמץ? כשצריך לעשות תיקון במאפיינים עיצוביים, רוצים לתקן במקום אחד ולהיות שקטים שתוקן בכל הטקסט?
על יתומים בטקסט
על הריק הטוב חלק ג' עזרו לוורד לסייע לכם ליצור טקסט מזמין לקריאה / חלק ג' בוודאי נתקלתם בטקסט שבעת קריאתו הייתם צריכים לנווט קדימה
על הריק הטוב בטקסט שלנו / חלק ב'
ריווח בתוך שורות ובין פסקאות עזרו לוורד לסייע לכם ליצור טקסט מזמין לקריאה כמה מכם יתאמצו לקרוא מסה של טקסט כגון זו? או אולי תעדיפו
על הריק הטוב בטקסט שלנו / חלק א'
עזרו לוורד לסייע לכם ליצור טקסט מזמין לקריאה בפוסט שפה – של העם או של מגדל השן האקדמי? נורית סיפרה לכם שעברית שגויה מעידה עליכם,
למה המסמך משתולל?
על הסימונים הסודיים בוורד / חלק ב' כידוע, מעטים הם דוברי העברית בעולם, ולכן הכלים הטכנולוגיים שבהם אנו נעזרים לא תמיד מותאמים עבורנו בצורה מיטבית.
זה שאנחנו לא רואים אותם לא אומר שהם לא קיימים!
על הסימונים הסודיים בוורד / חלק א' רובנו כותבים ב־word, ואיננו מודעים לכך שבהיסח הדעת אנחנו מוסיפים סימנים רבים, שלפעמים אחראים להתנהגות מוזרה של המסמך.
לשרותי עריכה לשונית, עריכה ספרותית או עריכה אקדמאית