בת שבע של רמברנדט הוא רומן חניכה המתרחש במאה ה־18 במערב אירופה שטופת החידושים והנאורות ורוויית האנטישמיות – שנאת ההמונים למראנוס ועלילות דם נגד יהודים. בעולם היהודי שאחרי גירוש ספרד והתאסלמותו של שבתי צבי, פורחים חיי תרבות תורניים ומשכיליים לצד מחלוקות עקרוניות רוויות יצרים ואגו בין רבנים, חסידים, מתנגדים, מומרים ואנוסים. 

שרה בורחס התייתמה בגיל חמש, ונדדה מפורטוגל ומספרד לאמסטרדם, שם עבדה כמשרתת בבית משפחה יהודייה. יחד עם חברתה אנה, נכדתו של רמברנדט, היא עוזבת את העיר, נודדת בתחפושת, ומסתירה סוד אפל. שרה ואנה עובדות כמאיירות וכמדפיסות בבתי דפוס יהודיים. הן מאיירות הגדות של פסח, ומציירות ומעתיקות ציורי שמן. בנדודיהן בדרכים, הן מחפשות דיוקנים שצייר רמברנדט, עד לפרֵדה הבלתי נמנעת בין שתיהן. הן מנסות לשמור על קשר ולהתעדכן זו בחייה של זו, אך רק מעטים מן המכתבים מגיעים ליעדם.   

עדי שרון היא ילידת הארץ, נשואה ואם לארבעה. רומן היסטורי זה מוסיף נדבך לשני הרומנים ההיסטוריים הקודמים שכתבה עדי שרון: באשערט-זיווג משמים,העוסק בקורותיה של שרה פייגה מיינקין, המורה העברייה הראשונה והסופרת המשכילית בליטא של סוף המאה ה־19, ותקוות קטנות, המספר את סיפורם של שלושה דורות בארץ ישראל, החל בשנות ה־30 של המאה ה־20 ועד ימינו.